כמה הערות על ספריו

שלום רב! לאחרונה קראתי את ספריך א-לוהים משחק בקוביות ואמת ולא יציב. אין ספק שהם מוסיפים רבות לדיון הפילוסופי בדורנו, שהוא רדוד מאד.. בקשר ליחס למיסטיקה אני נוקט כשיטת הרב קוק, שנחלקת עליו, ואולי אכתוב לך פעם הסבר על זה. אבל בעיקר רציתי לכתוב מספר הערות על ההוכחה האונטולוגית והדיון סביבה, שנראה לי שיש כמה שגיאות שחוזרות על עצמן.
בבסיס הדיון עומדת האמירה שאנחנו מקבלים את היכולת לגזור מציאות ממשית ממושגים. ולכן מהמושג אלוהים ניתן לגזור על קיומו. אתה הבאת קושיות שאם כך יש גם חד קרן, שכן אפשר לחשוב עליו. זה נובע מחוסר הבנה של הגזירה ממושגים. חד קרן, זה הרכבה של כמה מושגים יחד. סוס(שהוא בעצמו מורכב), צבע לבן, קרן, וכן הלאה. כל אלה הם מושגים שקיימים. אבל הצירוף שלהם אינו מחייב.
אם אנחנו מבינים שיש כזה מושג אלוהים במחשבתינו, זה מחייב את מציאותו לפי גישה זאת.
(אגב, לדעתי, אין לנו מושג כזה במחשבה. המחשבה שלנו מרכיבה כמה דברים גם כדי ליצור את המושג אלוהים. ולדעתי זו התשובה להוכחה האונטולוגית. אע"פ שהיא מוצגת כהוכחה לוגית, בבסיסה עומדת ההנחה שמהמחשבה על אודות אלוהים ניתן לחייב את מציאותו. דקארט בהגיונות נוקט כך. אולי ניתן לגזור את מציאות האלוהים מהשאיפה אליו ומהרצון, אבל זה נושא מורכב יותר.)
הערה שנייה היא לגבי הדחייה של דקארט, של טיעון הקוגיטו. טענת בשם כמה הוגים, שההיפך מאני חושב אינו אני חושב שאיני חושב, אלא איני חושב. ברור שזה נכון, אבל זה לא משנה, ולא נוגע בטיעון של דקארט. דקארט ניסה להגיד שמחווית החשיבה ניתן לגזור על קיומנו. ניתן לחשוב ששאר החוויות הן רק במוח שלנו, אבל בסוף החוויות קיימות. והם הראיה על הקיום. זו אינה גזירה צורנית מאי היכולת המילולית לא לחשוב, שעליה ניתן להקשות את הקושיה שלך. אלא מהאבידנטיות של חווית החיים, שהיא מחשבה לכל הפחות.
הערה שלישית וקצרה, על החיבור בין הכשל הנטורליסטי של מור ובין חוסר היכולת לגזור שיפוט מעובדה של יום. לא הבנתי כיצד חיברת ביניהם. מור התייחס להבנה האינטואיטיבית של מושגי היסוד כגון טוב, ולאי היכולת להגדרתם על ידי מושג אחר, וזהו הכשל בתפיסות הנטורליסטיות. אין זה קשור כלל לחוסר היכולת לגזור שיפוט מעובדה
אשמח לתגובה
אינני בעל מיומנות פילוסופית, ולכן ייתכן מאד שטעיתי, אך אלה היו נראות לי שגיאות מאד ברורות