כמה עניינים

שו"תקטגוריה: כלליכמה עניינים
דודי שאל לפני 4 שנים

בס"ד
שלום לרב!
א. סארטר בספרון שלו "האקזיסטנציאליזם הוא הומניזם" כותב על הדילמה המוסרית המפורסמת של הסטודנט שמתלבט האם להישאר עם אימו הבודדה והחולה או שמא לצאת ולהילחם בנאצים, סארטר מציין כי בהתנגשות ערכים ערכים זו גם הצו הקטיגורי של קאנט אינו נותן מענה, האם לדעת הרב ניתן לפתור את הדילמה באמצעות הצו? (אגב סארטר עצמו עונה כי במקרה כזה האדם צריך "לבחור" כלומר לכונן את ערכיו המוסריים בעצמו, לעניות דעתי התשובה הזו היא במקרה הטוב מכבסת מילים לניהליזם מוסרי ובמקרה הרע נונסנס מוחלט)
ב. הרב בספרו "שתי עגלות ווכדור פורח" טוען כי "תורת הטיפים" של ראסל ווייטהד אינה באמת פותרת פרדוקסים של הוראה עצמית, האם לדעת הרב ישנה דרך מניחה את הדעת לענות על פרדוקסים ממין זה?
ג.  בעבר היה ניתן להוריד את שיעורי האודיו של הרב למחשב, כעת למרבה הצער זה אינו מתאפשר בגלל הפלטפורמה החדשה שבה השיעורים מועלים, האם ישנה דרך להוריד את השיעורים בכל זאת?
תודה רבה ויישר כח על הזמן! 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 שנים

א-ב. מסכים לגמרי שזו מכבסת מילים. אבל אני לא מסכים שזה פרדוקס שצריך לפתור. יש כאן התנגשות בין שני ערכים שיוצרת קונפליקט במישור המעשי (יש שתי אפשרויות לא מוכרעות מה לעשות), אבל ממש לא מפרדוקס. אין כאן שום סתירה. לכל היותר שתי האפשרויות קבילות. מה הבעיה בזה? אתה מניח שחייבת להייות תשובה נכונה אחת לכל שאלה, ולא היא.
מעבר לזה, הסברתי בספר השלישי של הטרילוגיה שיש דרך להכריע בקונפליקט ערכי (כמו שי דרך לבנות סולם ערכים). זה מבוסס על ההנחה שיש קנה מידה משותף גם לערכים שנראים שונים, ואפילו בין הלכה למוסר (קו"ח בין שני ערכי מוסר, כמו אצל סארטר). האינטואיציה שלנו אמורה לבחור ולדרג אותם. ואולי לזה התכוון סארטר, אלא שאז האדם לא מכונן את ערכיו אלא מכריע מה המדרג הנכון (לדעתו). הבדל דק אבל חשוב מאד.
ג. אעביר לאורן.

הפוסק האחרון הגיב לפני 4 שנים

אדם לא נשאר עם אימו הבודדה והחולה כי זה ערך. ואדם לא הולך להילחם בנאצים כי זה ערך.
הוא עושה אותם כי זה מה שהוא רוצה לעשות. למה? מהרבה מאוד סיבות.
לו הוא היה עושה אותם כי הם ערך אזי הוא לא היה אדם אלא רובוט.

גם הצו הקטגורי של קאנט הוא הבל רובוטי ברוח המכונה הגרמנית. מדובר בצו השתלטות ולא בצו מוסרי.
בפועל המוסר מגיע מהמצפון ואם אין מצפון אז האדם הוא מושחת מטבעו.

כשמנסים לפענח משפטים כגון "המשפט הזה הוא שקר", התוצאה היא לולאה אינסופית שמקפצת בין ערכים של אמת לשקר בכל לולאה. זה לא פרדוקס.
או לפרדוקס הספר, מה שיקרה הוא שהספר יושיט את המספרים אל שערותיו, ואז יסיר אותם ככה בלולאה אינסופית. אין פה פרדוקס.

דודי הגיב לפני 4 שנים

בס"ד
לפוסק האחרון שלום
להגיד שהמוסר מגיע מהמצפון ואם לא הוא מושחת מטבעו (האדם) זה להגיד שהאדם הוא מכונה רובוטית באותה מידה הנתון למגמות ולדחפים הרגשיים שבו (להלן המצפון) מוסר אמיתי הוא כזה שמגיע מהתבונה.

הפוסק האחרון הגיב לפני 4 שנים

צריך להבדיל בין המקור לתוצאה.
המקור של המוסר הוא המצפון. שגורם לאדם להתייסר כשהוא עושה משהו "לא טוב" כלומר לא תואם למצפון. לאדם שאין את הפונקציה הזו אין את הייסורים ולכן הוא לא יכול להיות מוסרי. אֶת קֹלְךָ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן וָאִירָא

אבל מזה לא ניתן לגזור שום תאוריה מוסרית. אין פה הפיכה של בני האדם לרובוטים שמריצים את אותה תאוריה מוסרית כפי שדורש החרטטן הגדול קאנט.

המוסר מקורו ברגש לא בתבונה. ודאי שמעורב שם תבונה בכל העניין אבל זה לא מקור המוסר, המקור הוא רגשי לא תבוני. כמו "ואהבת" או "מה ששנוא"… אם אין שנאה מדובר ברובוט.

אורן הגיב לפני 4 שנים

ניתן להוריד את קבצי השיעורים מהsoundcloud דרך האתר הזה:
https://sclouddownloader.net/

השאר תגובה

Back to top button