כמה שאלות

שו"תקטגוריה: כלליכמה שאלות
משה שאל לפני 4 שנים

שלום הרב.
א. למאמר הזוהר "איסתכל באורייתא וברא עלמא" יש ביאור כלשהוא? יש בו אמירה מסויימת? מה מונח בו?
ב. האם מי שעלה לאוטובוס ולא שילם נקרא גנב? (אין כאן לכאורה " זה חסר")
ג. בעירובין מח. הגמרא דנה במקור לד' אמות של שביתה בשבת ושאולת "הני ד אמות היכא כתיבן" מדוע דווקא כאן היא שואלת ולא בכל השס. הרי בכל השס זה נתפס כהלכה למשה מסיני כמו בשבת צז ועירובין ד וכו. ואם באמת הכוונה שזה הלכה למשה מסיני ורק אסמכוה אקרא, אז למה הגמרא לא מציינת את זה בסוף?
ועוד שאלה בעניין זה: הרמבם בשבת טו  כותב שיש ג דרגות. א. מי שמעביר בתוך ד אמותיו מותר לגמרי. ב. מי שמעביר באלכסון (באמתא ותרי (ותלת) חומשי) פטור (אבל אסור) וכו. ורציתי להבין מאין החלוקה בין האלכסון לתוך הד אמות? בגמרא אני לא מכיר חילוק כזה.
ד. תוספות בב"ק יז: כותבים חילוק בין נפל הכלי באויר שאז הוא נחשב כשבור לבין אם זרקו עליו חץ שאז אפילו שהוא עתיד לישבר, לא נחשב שבור כי אין בגוף הכלי מצב המוכיח על שבירתו. והנה יש סוגיא בערכין ו: "היוצא ליהרג הוא שחבל באחרים חייב. אחרים שחבלו בו פטורים" מדוע הם פטורים . הרי הוא לא טריפה במובן שיש לו מום בגוף אלא הוא רק עתיד לההרג ומדוע הוא לא דומה לכלי שזרקו עליו חץ?
תודה רבה מראש
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 שנים

א. ניתן להציע כמה וכמה פרשנויות. למשל שהעולם נברא כדי שנקיים בו את הוראות התורה. ואולי התורה היא הבסיס לדעת איך להתנהג בעולם. הפרשנות שכל מה שיש בעולם רמוז בצורה כלשהי בתורה – הוא השערה שאיני רואה לה שום בסיס. יתר על כן, אפילו אם זו באמת הייתה הכוונה של הזוהר, מי אמר לנו שמחבר הזוהר ידע זאת כך שנצטרך לקבל את קביעתו?!
ב.  העלייה לאוטובוס היא חתימה מכללא על חוזה שירות בינך לבין חברת האוטובוסים. כמי שחתם על החוזה, יש עליך חובה לשלם על שירות שקיבלת. התשלום אינו מצד זה חסר אלא מצד שחתמת על חוזה מחייב. וכי תעלה בדעתך לא לשלם לפועל שעשה עבורך עבודה? (לא על מוצר אלא על שירות)
ג. לא חסרים דברים שמקורם מתברר רק במקום אחד. איני רואה מה הבעיה בזה. אחרי שביררו את המקור בשאר הש"ס מניחים את הדין כמובן מאליו. אגב, מדובר על תחומין (ד אמות שאדם יכול ללכת כשהוא  מצוי חוץ לתחומו), אז למה אתה מדבר על הלמ"מ? יש מחלוקת האם זה דאורייתא או דרבנן. בגאון יעקב כאן כותב שהגמרא אזלא בשיטת התנאים הסוברים שזה דאורייתא (ואכן ר"מ ור"י מופיעים כאן בגמרא, והם הסוברים שתחומין דאורייתא). ובריטב"א נא ע"א כתב שזה הולך גם לשיטה שתחומין דרבנן, והסמיכוהו על הכתוב הזה. .
לגבי הרמב"ם אני מציע שתחפש בנו"כ או בספר המפתח במהדורת פרנקל. בטוח שתמצא שם את המקור. אין לי זמן כעת לחפש.
ד. כעין שאלה זו עניתי כאן לא מזמן. ראה כאן לקראת הסוף: https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%99%D7%A9-%D7%9E%D7%95%D7%A9%D7%92-%D7%A9%D7%9C-%D7%99%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A9-%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%92%D7%A0%D7%99%D7%91%D7%94

הפוסק האחרון הגיב לפני 4 שנים

לגבי אמרת הזוהר. יתכן ועמדה בפניו הקושיה של ההתאמה בין סיפורי התורה למה שקרה במציאות. בהיסטוריה.
הרי מצד אחד לא יתכן שקודם הדברים קרו, ולאחר מכן הם עלו על הכתב. שאז יוצא שתורה לא מאלוהים אלא נובעת מההיסטוריה.
בעקבות הטיעון הקודם הסכמנו שהתורה קדמה לעולם. אבל עדיין קשה איך יתכן שהדברים קרו בהיסטוריה כפי שהם מופיעים בתורה? מאיפה הסנכרון הזה? והתשובה היא, “איסתכל באורייתא וברא עלמא”.
כלומר, בתורה כתוב שאלוהים אמר שיהי אור, אז אלוהים אמר יהי אור. בתורה כתוב שלבן אמר ליעקב כך וכך, אז אלוהים ברא את העולם כך שלבן יאמר ליעקב כך וכך.

השאר תגובה

Back to top button