'כרת כריתות לא משמע להו'
בגמרא בקידושין (ה, א) מובא דרשת ר"י הגלילי המבוססת על הפסוק "וכתב לה ספר כריתות", שהיה לכתוב בפסוק 'ספר כרת', ונמצא שמתיבת 'כריתות' יש לימוד. ומכאן ר"י ר"י הגלילי לומד את דרשתו. אולם, לחכמים "כרת כריתות לא משמע להו". חיפשתי מעט הסבר על כך. כלומר, מדוע באמת חכמים אינם רואים בכך ייתור (הרי היה לפסוק לכתוב רק 'כרת'). ולאידך, מדוע ר"י כן רואה בכך ייתור – והיינו, מה הם צדדי המחלוקות והדעות? לא מצאתי לכך זכר. אתה יודע להוסיף לי על כך משהו?
זו שאלה לשונית ואיני מתמצא בה. אולי כדאי להציץ במלבי"ם שם. אני מניח שהשאלה היא האם ספר כרת הוא ביטוי סביר יותר מאשר ספר כריתות, ואז כריתות מיותר, או לא.
במלבי"ם של הש"ס כתב על זה וכיון שהספר הזה אינו מצוי אני אעתיק את דבריו לטובת השואל.
"שתי פעמים כריתות כתיב בפרשה, חד לגופיה וחד ספר כורת ואין דבר אחר כורתה. ומקש' מנין לו לדבר הכורת בינו לבינה, ומתרץ מכרת כריתות.
נראה דהכי פירושא, דהפועל בלמ"ד הפעל כפול מורה על ריבוי הפעולה וכבדותה, כמ"ש 'צרת צרה מנין ת"ל לצרור ולא לצור' (יבמות ג). 'שככה שתי שכיכות הללו למה' (מגילה טז). בלעם חיגר ברגלו אחת וילך שפי, שמשון בשתי רגליו שפיפון (סוטה מד).סנהדרין לא יחל – ולא יחלל. וכדומה רבים.
וכן פה החילוק בין בין כרת ובין כריתות בכפל למ"ד הפעל שמורה על ריבוי וחוזק הפעולה. ומדנקט בכתוב תמיד ספר כריתות ולא כרת לדבר הכורת בינו לבינה, שהכפל למ"ד מורה עליו, וזה הלימו דלא מיתור רק ממשמעות.
ורבנן לא משמע להו לדרוש השם דכריתות רק יתורה".
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer