כשלים בטיעון הקוסמולוגי

שו"תקטגוריה: אמונהכשלים בטיעון הקוסמולוגי
אריאל בר תקוה שאל לפני 3 שבועות

שלום הרב!
קראתי את החוברת השניה שלך על הטיעון הקוסמולוגי, ואני חייב לציין שעלו לי שתי בעיות בטיעון.

  1. כדי להימנע מרגרסיה אינסופית בטענה שלכל דבר קיים יש גורם, העלת את הטיעון שלכל דבר שאנו מכירים יש גורם, שיכול להיות שאנו מכירים ויכול להיות שלא. אך לדעתי אין בטיעון זה ממש. כל העניין של הטיעון זה האינטואיציה הבסיסית שלנו שהיא שלכל דבר קיים יש גורם. ברגע שבו הבנו שהאינטואיציה הזו מובילה לכשל, הרי שלטיעון עצמו כבר אין תוקף. יש שתי טענות שאני מוכן לקבל כאינטואיטביות- לכל דבר קיים יש גורם, או אפשרות שניה זהירה יותר, לכל דבר שבניסיוננו יש גורם שבניסיוננו. ברגע שבו יצאנו מהאינטואיציה הבסיסית השרויה בשתי טענות אלו מכיוון שהן גורמות לרגרסיה אין סופית, אז אפשר להעלות כל מיני טיעונים, אך לא יהיה להם בסיס. כמו שאפשר לומר שלכל דבר קיים שבניסיוננו יש גורם או בניסיוננו או שלא בניסיוננו, כן אפשר לומר שלכל דבר קיים שבניסיוננו יש סיבה שבניסיוננו, אלא אם כן אנו כבר לא מצליחים לזהות את הסיבה הבאה כדבר שבנסיוננו ואז כבר לא צריך סיבה (זאת אומרת שהנקודה הסינגולרית לא צריכה סיבה מכיוון שאנו לא מצליחים לזהות את הסיבה של הנקודה הסינגולרית). מכיוון שהאפשרות השניה מאפשרת לי לראות את המציאות עם פחות 'ישויות', עפ"י התער של אוקהם הדבר הסביר ביותר יהיה לקחת את השניה ולא את הראשונה. בעיקר מה שבאתי לומר פה זה שלא הסברת למה הטיעון 'לכל דבר שבניסיוננו יש גורם שהוא או בניסיוננו או שלא' תקף, והראתי שלדעתי זה לא משפט אינטואיטבי. בדיבייט שלך עם אביב פרנקו בראש בראש אמרת שלפי דוייוויד יום, ואיתו הסכמת שם, 'העיקרון של הנסיבתיות לא נגזר מהניסיון, כי אם מהתבונה' (57:15). לפי זה, האמירה שלכל דבר קיים שבניסיוננו יש סיבה בניסיוננו או שלא שגויה מעיקרה כיוון שעיקרון הנסיבתיות תקף תמיד, גם לא לדבר שבניסיוננו. ממש ממליץ לשמוע שוב בתוך הסרטון, ממש אמרת שם שלכל דבר צריך סיבה בלי קשר לניסיון. (https://www.youtube.com/watch?v=LVTmRwitEUI)
  2. מה זה אומר דבר שבניסיוננו ודבר שלא? אני מרגיש שלא הסברת זאת היטב בחוברת. לדעתי, נקודה שהיא כל כך צפופה ברמה כזאת שהדיבור על הזמן שלה הוא לא נכון מבחינה עובדתית כיוון שאין בה את המושגים לפני ואחרי, היא מספיק לא בניסיוננו כדי להגדירה ככזו שלא מצריכה סיבה גם לפי הטענה שהעלת. אז מהי ההגדרה לדבר שבניסיוננו ומה לא? הרי גם אלוהים הוא בניסיוננו לפי תאוריית תורה משמיים, שהרי בני ישראל התנסו בו, בניגוד לנקודה הסינגולרית שאף אחד לא התנסה בה. לכל דבר יש צד שהוא בניסיוני ויש צד שלא. גם לאלוהים- אתה מזהה אותו כטוב וכגורם ליקום. (ואולי גם לישות הגדולה ביותר שניתן להעלות על הדעת? במקומות שונים הבנתי ממך שיטות שונות שלך על הטיעון האונטולוגי, מה גם שאתה לא יוצא עם מסקנה בחוברת 1 אז זה בכלל מבלבל)

ובכל מקרה, תודה רבה על פועלך הרב למען רציונאלית האמונה, מאוד מעריך ואוהב את הכתיבה והשיחות שלך!

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 3 שבועות
  1. דומני שנשאלתי את השאלה הזאת בטוקבקים בעקבות הטורים על הדיבייט הזה. בקצרה, אתה מערבב בין שני מישורי דיון: עקרון הסיבתיות הוא אפריורי (לא עולה מהניסיון. אולי תוצאה של תצפית אידיתית, ואין כאן המקום לזה), ועדיין תחולתו היא על דברים מהסוג שבניסיוננו.
  2. אין לי הגדרה חדה לזה, כמו שאין לי הגדרה חדה להרבה מאד מושגי יסוד. הדברים שבעולם שלנו הם דברים שבניסיוננו. הנקודה הסינגולרית היא בהחלט חלק מהעולם שלנו.

יש לי תחושה שאתה מחפש ודאות לוגית, אבל זה חיפוש חסר תוחלת. אני מדבר על סבירות ולא על ודאות.

השאר תגובה

Back to top button