לאסור גילוי עריות בחוק
ממה שהבנתי הרב תומך בלאפשר לזוגות להתחתן גם אם זה גילוי עריות, בהנחה שהם בגירים וזה בהסכמה. כך גם לגבי זוגות להט"ב וכו'.
האם הרב תומך בלהכיר בהם כזוג נשוי לכל דבר ועניין, לתת להם הטבות שזוגות רגילים מקבלים (ריבית במשכנתא וכדומה), לאפשר להם זכויות אימוץ ובעצם להחשיב אותם כמשפחה ככל משפחה אחרת? או שמדובר רק על קיום יחסי מין שאותו לא תגביל?
האם הבעיה כאן היא הלכתית בלבד? האם הרב לא רואה בעיה מוסרית בזוג גברים שמפרידים ילד מאמו ומגדלים אותו יתום בלי אמא?
האם הרב רוצה לחיות בחברה שנותנת לגיטימציה למבנים משפחתיים מעוותים שכאלה?
ושאלה נוספת:
ממה שאני מכיר הרב טוען שלכל בן אדם יש זכות על גופו ולכן מבחינה מוסרית אין בעיה שאדם יפגע בעצמו ואפילו יתאבד.
אם כך, האם הרב חושב שצריך לאסור התאבדות בחוק או שהמדינה לא אמורה להתערב בנושאים שכאלו ולכן כל אחד יישאר בשלו?
לא הבנתי את השאלה. כשאמרתי שאני בעד התכוונתי לגבי הזכויות שהמדינה נותנת. ברור. איני עוסק ביחסי מין, וגם המדינה לא אמורה לעסוק בהם. איני יודע אם יש כיום איסור על קיום יחסי מין בין אחים בגירים מרצון חופשי, אבל ברור לי שבכל אופן זה לא ייאכף.
הפרדת ילד מאמו זה דיון אחר לגמרי. והוא קיים ביחס לכל תרחמת ביצית או פונדקאות.
אני גם לא מבין את השאלה על התאבדות. אם אתה מצטט אותי שאין בזה בעיה, אז מה אתה שואל האם לדעתי המדינה צריכה לאסור זאת?
אתה בטוח שחשבת קצת לפני שניסחת כאן את השאלות?
כלומר, אתה בעד להכיר באמא ובן שרוצים להקים משפחה או בכל קונסטלציה מעוותת אחרת של גילוי עריות כזוג נשוי לכל דבר ועניין, ושהמדינה תעודד את זה בעזרת הטבות ועזרה כפי שהיא עושה עם זוג נשוי?
אתה לא חושש מפירוק של מוסד המשפחה? מנזק לילדים שיוולדו למציאות מעוותת שכזו?
מה בדבר יותר משניים, כגון פוליגמיה או כמה חברים שרוצים להתחתן (לדוג' 2 גברים ו2 נשים), האם גם בזה הרב תומך?
ואם לא, אז למה לא, ומה הגבול שהרב מציב?
בנוגע לאימוץ, האם הרב תומך שלזוגות כאלה יהיה זכויות אימוץ כמו לזוג נורמלי או רק לאפשר להם לחיות ביחד?
כנראה שלא לגמרי הבנתי את עמדתך בנוגע להתאבדות.
אתה חושב שאם אני רואה בן אדם שבא לקפוץ מגשר אני לא אמור לעצור אותו?!
אם המדינה יודעת על בן אדם שהולך להתאבד היא לא אמורה להתערב ולעצור אותו?!
האם לא קיימת חובה מוסרית של עמידה על דם רעך או שלא מדובר בהתאבדות אלא רק בהינתן והוא מותקף?
גם אם תחזור עוד 15 פעם על אותה שאלה תשובתי לא תשתנה.
אני בהחלט בעד לעצור אדם שעומד על גשר, אבל רק בגלל החשש שלא שקל זאת כמו שצריך (בגלל מצבו הנפשי).
זהו. מיציתי.
סליחה שאני ממשיך אבל אתה לא ממש עונה על השאלות, ובאמת חשוב לי להבין.
אתה לא חושש מפירוק של מוסד המשפחה? מנזק לילדים שיוולדו למציאות מעוותת שכזו?
מה בדבר יותר משניים, כגון פוליגמיה או כמה חברים שרוצים להתחתן (לדוג' 2 גברים ו2 נשים), האם גם בזה הרב תומך?
ואם לא, אז למה לא, ומה הגבול שהרב מציב?
בנוגע לאימוץ, האם הרב תומך שלזוגות כאלה יהיה זכויות אימוץ כמו לזוג נורמלי או רק לאפשר להם לחיות ביחד?
16
גם אם אני חושש (ואני לא) זו לא עילה להשתמש במדינה לכפות את דעותיי על אחרים.
ואני לא חושש כי אם זה מה שהרוב ירצה אז מוסד המשפחה בין כה וכה יתפרק. ואם זה יישאר מיעוט קטן אז הוא לא יתפרק.
אני לא מדבר על לכפות את דעותיי על אחרים,
אבל אני שואל כך:
הזכות לאימוץ היא לא זכות מובנת מאליה כמו הזכות לחיים או אפילו כמו הזכות לחופש בקיום יחסי מין עם כל אדם בהסכמה.
הזכות לאימוץ היא זכות שדורשת קריטריונים מסוימים מאותם אנשים המבקשים לאמץ ילד.
מאחר ובתמונה כאן כרוך אדם נוסף שלא בוחר להצטרף למוסד המשפחתי, ייתכן שכן יש פה פגיעה באדם.
לא מדובר רק על זוג בגירים שמחליטים לחיות ביחד מבחירה,
אלא על צירוף של עוד אדם למערכת שאינה בהכרח ראויה לגדלו.
נתתי כמה דוגמאות:
פוליאמוריה,
כמה חברים שרוצים לגדל ילד,
גילוי עריות,
ושאר ירקות (מוזמן להציע בעצמך).
שאלתי היא האם לכל אחד מהמבנים הנ"ל אתה חושב שמגיעה הזכות לאמץ ילד, או שיש גבול כלשהו שבו לא תיתן לאדם או למבנה משפחתי מעוות לאמץ?
האם יש קריטריונים מסוימים שלפיהם תחליט לתת זכות לאימוץ, או שכל אדם באשר הוא אדם יכול לבוא ולקחת ילד, ואין לכפות את אמונתך עליו?
17
אני מתכנן – תן לי תשובה מפורטת ואעזבך.
חשוב לי להבין, ועוד לא הולבנו הדברים.
האם לכל אחד מהמבנים הנ"ל אתה חושב שמגיעה הזכות לאמץ ילד, או שיש גבול כלשהו שבו לא תיתן לאדם או למבנה משפחתי מעוות לאמץ?
האם יש קריטריונים מסוימים שלפיהם תחליט לתת זכות לאימוץ, או שכל אדם באשר הוא אדם יכול לבוא ולקחת ילד, ואין לכפות את אמונתך עליו?
18
מתחנן*
"אֶרֶךְ אַפַּיִם רַב תְּבוּנָה וּקְצַר רוּחַ מֵרִים אִוֶּלֶת."
תשובה אחרונה🙏
אתה באמת מביא את סבלנותי (הרבה) לקצה. עניתי על הכל. יש לתת לכל מי שחפץ בזה לאמץ ילד תוך פיקוח על טובת הילד ובמנותק משאלות ערכיות. עוד חזרה אחת ואני מוחק את כל שרשור ההטרלה הזה. ראה הוזהרת.
אני חושב שמה שיהושע מנסה לטעון הוא שאתה צודק ברמה הטכנית בלבד. ניקח את הדוגמה של גילוי עריות: אם נבדוק לגופו של עניין ולגופם של זוג הורים התומכים בגילוי עריות ונגיע למסקנה ש*במקרה הזה* טובת הילד לא תיפגע אם יאמצו אותו אז באמת אין בעיה. אלא שיהושע יטען נגדך שזה לא נותר רק ברמה הטכנית ולכן הפורמליזם הריק שאתה מציע ברוב המקרים לא עובד. לכן כן נכון לשלול קטגורית פרקטיקות מסוימות.
או בניסוח יותר כללי: מנגנוני האל-כשל שאתה מציע לא הולמים את האופי הממשי של הבעיה.
לא הבנתי. אין לי שום מנגנוני אל כשל.
בעקבות הדיון התעורר כאן משהו מעניין. הרב תופס בעצם תפיסה ליברטריאנית לגבי המדינה? אם הרב כתב פוסטים או מאמרים בנושא יותר מאשמח אם תפנה אותי לשם שאוכל לקרוא
זו לא בדיוק תפיסה ליברטריאנית. אני מתנגד למעורבות ערכית של המדינה בחיי האזרחים, בטח בנושאים שנויים במחלוקת.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer