לא תשנא (?)
שלום הרב,
1. רציתי לדעת האם באמת יש איסור לשנוא מישהו בלב? איך אפשר לצוות על רגשות?
2. הבנתי שיש אומרים שאם אמרת לאדם שאתה שונא אותו ולא שמרת בלב, אז אתה לא עובר על האיסור. האם זה נכון?
בהנחה ו2 נכון, וכי אם אני שונא אדם מפורסם או אדם שקשה להשיג אותו, עליי להתאמץ לומר לו שאני ממש לא יכול לסבול אותו ו/או את הדרך שבה הוא מתנהג?
- ראשית, בניגוד לתפיסה המקובלת אפשר לצוות על רגשות. אדם יכול לשלט ברגשותיו. וגם אם לא הצלחת אז אתה אנוס. בכל אופן, לפחות לרמב"ם האיסור הוא לשמור את השנאה בלב ולא לומר אותה בפה.
- ראה לעיל.
מסברא לא נראה שאתה צריך להתאמץ ולתפוס אותו. לא ממש מעניין אותו אם אתה שונא אותו, וכנראה יש עוד רבים כמוך. זה מדבר על חבר שלך מהסביבה שלך.
בימינו ניתן לשלוח הודעה יחסית בקלות גם לאנשים מפורסמים דרך הרשתות החברתיות. בהנחה שפלוני שונא את אלמוני שהוא בכלל לא אלמוני אל מפורסם מאוד וניתן לשלוח לו הודעה באחת הרשתות החברתיות כמו אינסטגרם. האם יש חיוב לשלוח לו הודעה על כך שהוא שונא אותו?
כתבתי שלדעתי לא
בס"ד ט' באד"ר פ"ד
לאורן – שלום רב,
דומני שאין שום עניין להודיע לאדם שאני חש כלפיו רגש שלילי, מה שהתורה מצווה הוא 'לא תשנא את אחיך בלבבך' אלא 'הוכח תוכיח את עמיתך'. את הקפידא כלפי הזולת צריך לבטא בתוכחה עניינית הנאמרת בצורה מכובדת העשויה להתקבל על לב השומע.
כשההתמרמרות ממעשיו של הזולת מתועלת לביקורת עניינית, שמעצם טבעה כוללת גם נסיון להבין, גם אם לא להצדיק, את מניעיו של האחר – מתקהים מאד הרגשות השליליים, שאינם כלואים עוד במעמקי הלב אלא קיבלו ביטוי ראוי.
בברכה, פיש"ל
המקור לכך שהתוכחה צריכה להיאמר בצורה מכבדת הוא 'יכול יהו פניו משתנות – ת"ל: 'ולא תשא עליו חטא', ומכאן שיש להוכיח בלא לבייש את מי שמוכיחים. לביקורת עניינית ומכבדת – יש סיכוי רב יותר להשפיע. בובר קרא לזה: 'שיח אני אתה'.
בברכה, פיש"ל
אמנם זה פשט הפסוק, אבל דומני שבלשון הרמב"ם לא משמע כך. האיסור הוא על עצם השמירה בלב ולא רק לאו מוסף על העשה של הוכח תוכיח. אבל לא בדקתי כעת.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer