לא תש כחך ולא נס ליחך

שלום עליך רבי ומורי. 
שתי שאלות בפי היום:
א. יוצא לך מדי פעם לחשוב עד כמה ועל כמה אנשים אתה משפיע (אני מעריך שבעיקר לטובה, ב"ה), אפילו בלי להיות מודע לכך? אנשים שמעולם לא פגשת, ראית, או שמעת את שמם, ובכל זאת שינית את חייהם, לפעמים מן הקצה אל הקצה ממש. 
ב. אתה לא מותש מהמענה הבלתי פוסק לשו"ת? אפילו לי יש תחושה לפעמים שהשאלות סתם חוזרות על עצמן, או טיפשיות, או שני הדברים גם יחד. אולי גם זו אחת מהן. ובכל מקרה זה בטח לא פשוט לעשות את זה כל יום, במשך כבר שבע שנים, אולי יותר. מה נותן לך כוח להמשיך?
 
ועם כל האמור, זו הזדמנות להגיד תודה ענקית על כל מה שתרמת לי לאורך השנים (כבר ארבע, כמדומני). נפגשנו רק פעם אחת, אבל אני קורא את כתביך בשקיקה ושומע את השיעורים בהנאה רבה; לפחות בזמנים בהם אני זוכה לחופש יחסי מהלימודים בישיבה ובאוניברסיטה. השפעת עלי בצורה משמעותית מאוד, שקשה לי אפילו לתאר, ולא אלאה אותך. בקצרה אגיד, כמאמר הפתגם/הצלה, שבזכותך יש לי כיפה על הראש וראש מתחת לכיפה 🙂