לגבי הדיבייט עם ירון ידען

שלום רב.   תודה על ההערות. אני חייב לומר שאני חולק כמעט על כל טענותיך, ואסביר זאת בקצרה. א. לדעתי ירון ידען אינו רשע ולא יודע את ריבונו ומורד בו. זה באמת מה שהוא חושב ואלו המסקנות שאליהן הגיע. זה שיש לו ידע תורני אינו הופך אותו ליודע את ריבונו. מה שקובע הוא ההבנה שהידע הזה מחייב. אם ההבנה הזאת לא קיימת, כי אז גם אם הוא מומחה תורני עולמי שיודע כל פרט בהלכה ובתלמוד הוא בגדר תינוק נשבה ומטה. מבחינתו הידע התורני הוא כמו ידע של חוקר תרבות אינדיאנית בתרבותם. ב. הערותיו היו ענייניות לשיטתו, וחלק מהן בהחלט יש בה ממש. יתר על כן, רבים חושבים שזה משכנע. לכן דווקא חשוב להציג את טענות הנגד ולמה לדעתי הוא טועה. התעלמות משאירה את הבמה לו ולשכמותו ומותירה את הציבור נבוך, כי התחושה היא שיש שם טענות טובות (ואכן יש), ואין להן מענה. אגב, לדעתי בד"כ אלו שנוקטים בדרך ההתעלמות הם אלו שאין להם תשובות טובות לשאלות, ואז הכי קל להתבצר בציטוטים שפוטרים אותם מלהתייחס לקשיים. אם יש כאלה חובה להציגן. ג. המצב כיום הוא שמי שעונה לטענות הללו הם בד"כ אפולוגטיקנים ברמה מאד נמוכה, מסבירנים או רבנים, וכך התמונה שנוצרת ברשת היא של חכמים נגד טיפשים וחסרי תשובות. הגיעה העת שיוצגו גם תשובות אינטליגנטיות ולא להשאיר את התמונה כאילו תפיסת עולם דתית היא מטופשת וחסרת תשובות. ד. גם אם יהיו כאלה שישתכנעו ממנו ולא ממני, הרי אם לא אגיב עדיין הם יכולים לקרוא את טענותיו ולהשתכנע. אז למה לא להגיב ולנסות לשכנע אותם? וגם אם לא ישתכנעו, אזי כנגדם יש אחרים שהיו משתכנעים ובגלל שעניתי לא השתכנעו. וכאן יש נקודה חשובה: לדעתי לא נכון לחשוש תמיד לאלו שלא מבינים על חשבון אלו שכן. זה פונה למכנה המשותף הנמוך ביותר, ולצערי זו הגישה הרווחת בהסברה הדתית. לכן אנחנו מאבדים את המוכשרים ונשארים עם הפחות מוכשרים ופחות אמיצים (אלו שלא מעזים לעשות את הצעד ולעזוב). ה. באופן כללי אני רואה בדבריך הערכת חסר לציבור. כאילו הם לא מבינים טיעונים מורכבים. אני לא שותף להערכה הזאת. אם אתה מציג טיעונים בצורה בהירה יהיו רבים שיבינו. וגם אם לא, אז כאמור איני מוכן למשכן את החכמים לטובת הטיפשים. ו. המימרות של חכמים שאתה מצטט, אינן רלוונטיות לדיון, וזאת בעיקר משתי סיבות מצטרפות: 1. כי איני רואה בהן מימרות מחייבות. זו לא הלכה. 2. אלו הנחיות שצריכות להתישם לפי המציאות ושיקולים עכשוויים. מה נכתבו במציאות לגמרי שונה, שבה שררו בעיות לגמרי אחרות, אנשים וטיעונים שונים בתכלית. יישום פשטני של הנחיות התלמוד בימינו הוא טעות שמרנית קשה, גם מבחינת האמת (כי לא נכון לעשות זאת) וגם טקטית (כי זה מזיק מבחינת התוצאות).