לגבי השיעור הקודם (2) במבוא לפילוסופיה
שלום הרב, הייתה לי שאלה נקודתית על השיעור הקודם ולא ייצא לי לשאול בזמן אמת.
הרב ייחד את הקוגיטו של דקארט כסמל להוכחה פילוסופית רציונליסטית, ולא אמפריציסטית.
רציתי לברר את הנקודה, אני לא הבנתי עד תום למה זה לא תצפית, כשאני הולך זה וודאי תצפית.
אבל גם שאני חושב זו תצפית, אני צופה בזה שאני חושב, ומזה אני מסיק שאני קיים. זו פשוט תצפית הכרחית שלא יכולה להיות מתעתעת, לאפוקי משאר תצפיות.
אשמח אם הרב יחדד לי את הנקודה הזאת, תודה מראש.
יהיה על כך טור בקרוב. בקצרה אומר ש"אני חושב" לטענת דקרט אינו תוצר שת תצפית כי הוא מוכיח זאת לוגית: גם אם אני איני חושב המחשבה שאיני חושב היא מחשבה, ולכן אני שוב חושב. לכן ממ"נ אני חושב. זה בדיוק ההבדל בין "אני חושב" לבין "אני הולך".
אולי אפשר לנסח את זה שבמשפט "אני צופה בזה שאני חושב" העוקץ הוא כבר ב"אני צופה" משמע אני קיים. אם "אני חושב" זו צפייה שלי על מצבי אז הקוגיטו מופעל על הצפייה עצמה.
לא, כי על כך ניתן להתווכח ולטעון שאני לא צופה. אתה צריך הנחה שמוכחת על בסיס עצמה (ללא תצפית).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer