לימוד היסטוריה

שלום הרב.
ברצוני לשאול על לימוד היסטוריה.
ראיתי שכתבת בטרילוגיה בספר השני -אם הבנתי נכון- שכיון שהיום אין 
לנו נבואה כמו שהיה בימי קדם אז אין לנו שום אינדיקציה להשגחה אקטיבית
של הקב"ה בעולם שכן אין לנו שום סמכות מהותית שתגלה לנו את כוונתו וא"כ כל הסבר תאולוגי לאירועים היסטוריים 
חסר שחר.( בדרך אגב נראה לי שאפשר להביא לזה ראיה מהתנ"ך שצריך גילוי להשגחה ככגון מחטא דוד ובת שבע.
שהרי נתן הנביא נשלח להוכיח את דוד ע"י הקב"ה ולכאורה בלא זה דוד לא היה יודע שהוא חטא. ויש עוד כמה מקומות ואמ"ל).
עכשיו השאלה שלי היא אלו לקחים בכל זאת נלמד? בפרט משני האירועים הגדולים שאנו מנציחים אותם עד היום – חנוכה ותשעה באב.
בשניהם אבותינו מרדו באימפריות גדולות וחזקות פי כמה מהם ובכל זאת במרד ביונים הצליחו וברומאים נכשלו. אילו תובנות לדעתך ניתן ללמוד מאירועים אלו? ובכלל מה הערל של לימוד היסטוריה ( אם יש ערך)?
בתודה מראש!