ליעבד כמר עביד

בסדר. עכשיו בנוגע לנושא הזה, אמרת (ובצדק) שאין לחכמים (ואפילו לסנהדרין) סמכות לגבי עובדות אלא רק לגבי הלכות (נורמות). אבל במקרה שהעובדה תלויה בהלכה, למשל כל החשבונות שעושים הפוסקים לדעת מתי זה יום מתי זה לילה מתי זה שקיעת החמה וכו וכו, כל אלו הן עובדות ואעפכ יש לחכמים סמכות להגיד לנו מתי הזמנים בדיוק!?

אין להם סמכות לגבי עובדות, גם כאשר מדובר בבסיס לקביעות הלכתיות. אם השתכנעת שהם טועים ההלכה בטלה (ולדעתי כפי שכתבתי בטרילוגיה לא צריך אפילו בי"ד כדי לבטלה). כך הוא המצב לגבי הריגת כינה. אלא שברוב המקרים לא מדובר באמת בקביעה עובדתית פשוטה. השאלה מתי זה יום היא שאלה של הגדרה, ממתי מוגדר יום, ולא שאלה של עובדה. וגם בבי"ד שדנים בין שני בע"ד הם מבררים עובדות, ופסק דינם מחייב את הצדדים גם בקביעות העובדתיות כמובן. גם אם יבואו לפניהם מומחים משני הצדדים הדיינים הם שיכריעו מי "צודק" (לפחות לגבי פסק ההלכה. לא מדעית כמובן). אגב, כך הוא גם בבתי משפט חילוניים.

אז לפי זה, האם ניתן לבטל קביעת בית דין לעניין עיבור השנה או קידוש החודש אם לדעתי הם טועים?
הרי לפי דרשת הפסוק "אשר תדרשו אתם" וקרינן אתם – אפילו שוגגים ואפילו מזידין!!
ואף במה שמצינו שרבי יהושע חלק בתחילה על רבן גמליאל בעניין קידוש החודש הרי הוא התכוון לנהוג לחומרא כשתי השיטות אבל לא לבטל את דעת ר"ג.

ענית בעצמך. ספציפית לגבי לוח השנה יש לסנהדרין סמכות אפילו מזידים. שם אין משמעות לטעות שלהם.