למדנות בלימוד ובחיים
שלום, לאחרונה הגיע אלי ספר עטרת צבי של ראש ישיבת גרודנא ר' צבי דרבקין, מעיון שטחי נראה שהלמדנות בספר מאוד מפותחת ומאוד ישרה, אלא ששמעתי מאנשים דברים משמו מענייני השקפה שהיו בעיני קצת תמוהים, ברצוני לשאול קודם כל אם הרב מכיר את הרב הנ"ל ואת למדנותו, ובנוסף רציתי לשאול איך קורה דבר כזה שבלימוד האדם מפתח ראש ישר ובמציאות לא, או שמא אני טועה וגם בלימוד הוא לא ישר, והדברים חייבים ללכת יחד.
בני למד אצלו בגרודנא. שמעתי אותו פעם או פעמיים והיה נראה בהחלט טוב. אין שום קשר בין רמה למדנית לרמה מחשבתית/השקפתית. רוב הלמדנים החרדים מדברים שטויות בתחומים הללו.
מועדים לשמחה,
לרב אולי יש תשובה לשאלה איך זה קורה שלמדנים נבונים מדברים שטויות?
כן. הם לא באמת חושבים בתחומי ההשקפה כי לדעתם אסור לחשוב שם. הם מגינים על עמדות קבועות מראש. מעבר לזה הם גם לא מיומנים בנושאים אלו כי לא עסקו בהם.
בספרו של הרב שלמה הופמן, "על מודעות והתבוננות", הוא מספר שהרב שך אמר לו שיש אברכים תלמידי חכמים גדולים שמדברים איתו "בלימוד" והוא ממש נהנה מהחריפות שלהם ומכישרון הניתוח שיש להם, אבל כשהם מתחילים לדבר בענייני השקפה, פוליטיקה ונפש הם מדברים שטויות. הוא הביא בשם הגר"א (בפירושו למשלי ?) שאלו חלקי אינטליגנציה שונים שזקוקים לפיתוח ואדם יכול להיות מוכשר בתחום אחד וחלש מאוד באחר.
וידוע מעשה באותו תרנגול שראה ברווזים מפליגים בים בחן ובקלות ותהה כיון שיש להם כנפיים מדוע תעופתם בסירבול ובקושי, ועד עצם היום הזה אפרוח לאפרוח יביע אומר עניין הברווז ומיישב בשני דינים.
מאוד משעשע המעשה שסופר כאן המרב שך. לא להאמין עד כמה שהחמאה מרוחה על אותו אדם על הראש.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer