למידת ספרי פסיכולוגיה בבית מדרש

אני לומד על הנפש כדי לקיים מצוות הצלת חיים בעזרת ה' (לעזור לחולי דיכאון וכדומה לצאת ממצבם העגום), לכאורה יש פה מצווה כלשהי, זה לא קיום מצוות " ואהבת לרעך כמוך" או "והלכת בדרכיו" או כחלק מצוות לימוד התורה (כי לימוד החכמה הזאת תאפשר לי מן הסתם להבין בתורה דברים שלא הייתי יכול לדעת לולא ידיעות אלו) ?

אני אומר שוב, הקשר למצווה (בהנחה שיש) הוא עקיף מאד. ראה דוגמת ארוחת הבוקר בהודעתי הקודמת.
השאלה האם זה חלק ממצוות תלמוד תורה היא הספק שלי (בעיקר בגלל יחסי הסקפטי לפסיכולוגיה). אבל עליך לבחון האם באמת אתה לומד את זה לשמה או לשם התעודה. האם היית לומד את זה בביהמ"ד גם אם לא היית כעת בלימודים אקדמיים בתחום הזה? אם כן – אולי יש מקום להקל. כאמור, אני נוטה לחשוב שאסור.

הטיעון המכשירי (שהלימוד יעזור לך להבין חלקים בתורה) גם הוא בעייתי לדעתי. בצורה כזאת אין מה שאסור ללמוד בביהמ"ד. כל תחום כמעט יכול לסייע לך להבין משהו בתורה. אגרונומיה, מתמטיקה, פיסיקה וכל דבר אחר. בעיניי ההיתר קיים רק אם יש חשיבות לתחום מצד עצמו ולא כמכשיר להבנת סוגיא זו או אחרת. זה רק מכשירי מצווה.

לימוד ספרי פילוסופיה לדעת הרב אפשר ללמוד? גם אם נניח הסופר הוא כופר ואולי אף מנודה? (אני עכשיו לומד שפינוזה…)

אם זה מועיל לך לגבש תפיסת עולם, ואם לדעתך אין איסור בעצם הלימוד שלהם (כמו דעתי) – נראה להתיר. בעיניי זה לא שונה ממורה נבוכים או כוזרי. כולם 'תורה בגברא' (חפש כאן באתר את ההגדרה לזה).

מה מגדיר את זה תורה בגברא? למה לא לטעון שפילוסופיה, כמו אולי פסיכולוגיה ומתמתיקה, היא לימוד לגיטימי אבל לא תורה. אני נוטה להרגיש שהיא תורה, בטח ובטח כשממש מדברים על אלוקים.. השאלה היא האם פילוסופיה של המוסר (ואולי אפילו של המדינה) נחשבת לתורה בגברא?

קשה כאן לנמק. אבל אם לימוד מו"נ או אגדות חז"ל או מהר"ל הוא תורה, איני רואה מה ההבדל לעומת לימוד ספרי פילוסופיה או פסיכולוגיה אחרים, כל עוד זה מסייע לגבש תמונת עולם תורנית.
כל לימוד הוא לגיטימי. אני לא יודע מה פירוש לימוד לגיטימי.

בוקר טוב. סליחה אם אכתוב שטויות. נראה לעניות דעתי שיש פה היפוך. שמים אור לחושך ומתוק למר. רוב מוחלט של מקרא, ואפילו רוב חמשה חומשים, אינו הלכתי. יותר דומה לאגדות חזל. מי שלומד תחילת מסכת ברכות עוסק בממעשה החיצוני של קריאת שמע. וקריאת שמע עצמה, שמיעה אל דבריו אהבתו וכו הוא לא מתעסק. לכן העיקר בתורה בהקשבה לרצונו, באהבה וביראה, והחלק ההלכתי חשוב אך חיצוני וטפל. לא חידשתי כלום, זה מה שכותב הרמחל בהקדמה למסילת ישרים. לכאורה על פי זה פילוסופיה ופסיכולוגיה הם שפיץ התורה, אלא שלענד זה לא נכון אבל כבר הארכתי מידי. שיהיה בהצלחה היום והעיקר ללכת ישר ופשוט.