לפני עיוור באיסור משכב זכור
שלום הרב,
לפני כמה ימים נפתח ריב ביני לבין חברים שלי. הם טענו שיש לנו חובה לכבד הומואים ואם יש הומו בתוך המשפחה אז בוודאי שצריך לקבל אותו וכל עברה שהוא עושה זה עליו עצמו. אני טענתי לעומתם שאם מקבלים אותו ואת מעשיו אז הוא מרגיש שאין איסור במעשיו ואז הוא ממשיך לחטוא ובכך אנחנו עוברים על מצוות "לפני עיוור לא תתן מכשול" ולכן אסור לקבל אותו ואת מעשיו.
מי מאיתנו אתה חושב שצודק?
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
אז מה עם יש לו נטיה כזאת?
הוא עושה מעשה רע, ואנחנו רוצים להניא אותו מהמעשה הזה. אם הוא יראה שבגלל זה אנשים מתרחקים ממנו אולי הוא יבין שזה מעשה בעייתי?
1. הוא לא עושה מעשה רע אלא מעשה אסור. אין בזה שום פגם מוסרי.
2. הוא לא יבין שזה מעשה בעייתי שכן הבעיה שלו אינה אי הבנה. הוא עושה זאת בגלל נטייתו ולא בגלל אי הבנה. ואם הוא גם לא חושב שזה מעשה אסור או שאינו מחויב להלכה, אז בכלל לא יועילו סנקציות כאלה.
3. שיקוליך החינוכיים הם כמובן עניינך שלך. איסור אין בזה, ולדעתי גם לא ראוי לנהוג כך.
4. ואם לא ראוי לנהוג כך אז אפילו איסור יש בדבר, שכן אתה פוגע באדם בלי הצדקה.
הרב,
למה השוואת בין מחלל שבת למשכב זכור? משכב זכור נחשב גילוי עריות ודינו ייהרג ואל יעבור, לא?
יש עוד הבדלים ביניהם: מחלל שבת האות השנייה היא חי"ת ובמשכב זכר האות השנייה היא שי"ן. השאלה היא האם יש ביניהם הבדל רלוונטי לענייננו? והתשובה היא: לא. הבדל בחומרת האיסור (גם אם היית צודק שיש הבדל כזה, ואתה לא בהכרח צודק) אינו רלוונטי לעצם הדיון. הדיון העקרוני הוא האם לתת יחס משפחתי חם לעבריינים או לא. אם לדעתך זה תלוי בחומרת העבירה (אף שלדעתי במקרה זה אין הבדל, ואולי ההבדל אפילו נוטה לחומרתו של חילול שבת), זה נראה לי מופרך.
אולי כבודו יכול לבאר לי את המשפט המופרך הזה ״הוא לא עושה מעשה רע אלא מעשה אסור״?? אלא אם כן זו טעות מקלדת
אפילו אני יכול, אז כבודי בטח יכול. ראה בטור 541.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer