לפני עיוור/מסייע גבי שירה בציבור

לדעת הרב יש איסור לשמוע קול אשה ששרה אפי' אם אין חשש הרהור? אני שמעתי מר' שלמה פישר שכל מקום של"ש חשש הרהור – מותר. הוא מסתמך על הריטב"א האחרון בקידושין שאומר שאפי' איסורי דרבנן מפורשים מותר לעבור עליהם במקום של"ש חשש הרהור כלל.
(המעיין בריטב"א עלול להתפלא, הריטב"א מדבר רק על צדיקים גמורים שיכולים להיות בטוחים בעצמם, כיצד נלמד אנו הקטנים מעשה. לק"מ זיל בתר טעמא, הריטב"א אומר שרק צדיקים גמורים במקום ששייך בהם הרהור והנאה, אם בטוחים בעצמם שלא יכשלו מותר, דווקא במקום ששייך הנאה והרהור צריך שיהיה צדיק ע"מ להתיר, משום שאדם רגיל לא יכול להיות בטוח שיכול לעמוד ביצרו, ורק צדיק שמניסיון יודע שעומד ביצרו יכול להתיר. א"כ ה"ה לכל אדם כאשר פשוט לו של"ש הרהור, שהרי יודע בוודאות שלא יכשל, ומה ההבדל בין צדיק לרשע בעניין זה, ולכן רק אדם ששירה עלולה לגרום לו להרהור והנאת זימה, אסור לשמוע). אודה לתגובה.

היכן כתבתי זאת? ומהריטב"א הנ"ל בהחלט אפשר להסיק את המסקנה. זה ממש לא משנה על מי הוא מדבר. הוא קבע עיקרון וזה ישים לכל אחד.

"מִלְּבַד עַבְדֵיהֶם וְאַמְהֹתֵיהֶם אֵלֶּה שִׁבְעַת אֲלָפִים שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שְׁלֹשִׁים וְשִׁבְעָה וְלָהֶם מְשֹׁרְרִים וּמְשֹׁרְרוֹת מָאתָיִם…וַיֵּשְׁבוּ הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם וּמִן הָעָם וְהַמְשֹׁרְרִים וְהַשּׁוֹעֲרִים וְהַנְּתִינִים בְּעָרֵיהֶם וְכָל יִשְׂרָאֵל בְּעָרֵיהֶם."