מאמרך- סינתזה של מושגים הלכתיים
הרב מיכאל אברהם, השלום והברכה,
חברי , שמואל קרן, העביר לי לקריאה את מאמרך המעניין עד מאוד "סינתזה של מושגים הלכתיים: המקרה של שבועת מודה במקצת ושבועת השומרים". במאמר זה אתה מזכיר ששאלת את ראש ישיבת פונוויז' מדוע גבי אבות ותולדות בנזיקין עושים שימוש במידת הצד השווה [שהיא סניף של מידת בנין אב] ואילו באבות ותולדות בשבת, לא עושים שימוש במידה זאת.
וחשבתי שאולי יש הבדל מהותי בין הסוגיות: גבי נזיקין עסקינן בדיני ממונות ואילו גבי שבת עסקינן בדיני עונשין.
גבי עונשין קיימא לאן שאין עונשין מן הדין. ובאחרונים דנו האם עונשין במידות אחרות. לגבי הלימוד של "במה מצינו" [שהוא בנין אב] קיימות דעות שונות התולות את המענה בשאלה מהי הסיבה שאין עונשין מן הדין. בעניין זה אפנה לאנציקלופדיה תלמודית כרך א' עמוד (ועמודה) תרצד.
נדמה לי שזהו כוון נוסף לענות על שאלתך (שמאוד נהניתי מהמחשבה המקורית על עצם השאלה- מעולם לא שמתי לב לעובדה הזאת…).
בברכת חתימה טובה ומועדים לשמחה
לדעתי אין בזה מענה בגלל הסיבות הבאות.
1. לפחות לרוב השיטות כן עונשים מכל המידות למעט קו"ח. שיטת הרמב"ם (בסוף שורש י"ד ובהקדמת ספר המצוות) היא חריגה מאד בעניין הזה (ולכאורה נסתרת מסוגיות תלמודיות מפורשות, כפי שכבר העיר הרמב"ן בהשגותיו לשורש ב).
2. הדמיון בין תולדה לאב הוא סוג של בניין אב (מה מצינו), ושם ברור שעונשים. אז מה ההבדל בין בניין אב מכתוב אחד או משניים?
3. תוס בריש ב"ק מביא שגם בממון לא עונשים מן הדין (הוא תולה בזה מחלוקת בבלי ומכילתא). לפי זה בכלל אין מקום לחלק בין ממונות לעונשין.
4. לפחות שילמדו את האיסור על תולדות משני אבות, ורק לא יענשו. אבל לא מצאנו שום איסור שנלמד כך. זה לא רק לגבי ענישה.
פעם חשבתי שניתן אולי לתלות את ההבדל ברזולוציה. בשבת יש הרבה יותר אבות מאשר בנזיקין, ולכן כל תולדה מספיק דומה לאחד מהם. בנזיקין יש מעט רבות, ולכן אפריורי סביר שנמצא צורות היסק שלא דומות מספיק לאב בודד וצריך עזרה מאב נוסף כדי ללמוד אותה.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer