מגמת ישראל שתשרור התבונה או שישרור הא-ל ?
לגבי מה שאומר הרב שניתן להוכיח מציאות א-לקים,
אני גם אוחז שבאופן לוגי פילוסופי זה ניתן להוכחה, כמובן על בסיס אקסיומות מסוימות,
אבל כמו שאמר סטיבן הוקינג, אם יש ישות שלחצה על הכפתור, זה לא אומר לי כלום..
וכמו שאמר ליבוביץ' לידע המדעי או העובדתי אין שום משמעות ערכית..
הרי הטענה היהודית היא שהייתה לנו התגלות, שבה ה' גילה לנו מה רצונו מאיתנו ומהעולם, וזה מה שחשוב..
אבל את המשמעות הזאת אנו מחפשים מתוך הרגשה של הנשמה, שמחפשת את משמעותה ותכליתה בעולם..
הייתי שמח לשמוע התייחסותך ודעתך לגבי 3 עניינים שבנו אצלי חלק מתפיסת האמונה..
1.הרב קוק כתב בשמונה קבצים [בערך כך] 'האמונה אינה לא שכל ולא רגש, אלא יסודית מעצם הנשמה, והשכל והרגש הן רק כלי תשמישה' וכן הרב מלמד שליט"א, בפתיחת ספרו האמונה ומצוותיה, הולך בעקבותיו..
2.משה פייגלין הי"ו, כתב בזמנו הספד מדהים על הרב אורי זוהר זצ"ל, ממליץ לך מאוד לקרוא את כולו..
והרעיון העיקרי שלו שם, שמה שאתה חי ונושם זה לא דבר שצריך להוכיח,
וגם לטענתו אי אפשר להוכיח, שהרי אילו ידעתיו הייתיו, והשכל מוגבל מאוד..
[לעצם מציאות א-לקים אני לא מקבל את הטענה האחרונה, אבל היא נכונה לגבי מהותו..]
הוא גם אומרם שהאמונה היא מעל הידיעה, לכן איפה שאינך יוד אתה מאמין..
[לדעתי דווקא אם נדבר על אמונה, במשמעות של נאמנות לדבר כמציאות ברורה, ופעולה לפי זה,
אז אפשר לדעת דברים ועדיין לא להאמין..]
ועוד הוא אמר פעם [בפודקאסט אצל ד"ר רועי יוזביץ'] מגמתו של עם ישראל אינה שתשרור התבונה כפי שסבר עמנואל קאנט,
מה שהביא את העולם המודרני, עם הפרדת הדת והא-ל מהמציאות הגיאו-פוליטית, את מלחמת עולם הראשונה והשנייה, ובעקבות זאת את הפוסטמודרנה והפרוגרס..
אלא המגמה היא שישרור הא-ל !
או מה שאנו קוראים לו, תיקון עולם במלכות ש-די..
3.לגבי החוויה הרוחנית, ראיתי אותך בפודקאסט אומר שרגשות אינם דבר שראוי לזלזל בו, וזה דבר שצריך להיות בתוך השקלול של השכל, אני בתור אחד שגדל בבית מדרש של ההסדר בצפת [למרות שאני נוטה יותר לשכל ורציונליות מהם], לא יודע איך אפשר לעומת זאת לבטל כלאחר יד את החוויה הרוחנית כחסרת ערך ומשמעות ?
כל העולם הזה של החסידות ור' שלמה קרליבך, ולפתוח את הלב, להיות לנשום ולחוות את ה' [ביינג], ולא רק לדבר על [אבאוטיזם] ולעשות [דוינג].. והלל בשמחה בחצרות בית ה', זה מרגיש לי ממש הכנה לנבואה, כמ"ש והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'.. וכמו שקורא לזה הרב הנזיר תלמיד הרב קוק, קשב הרזים וקשב ההוויה..
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
כל זה נדון בהרחבה באתר כאן, ואתה יכול לחפש. בכל מקרה, איני יכול להשיב לכל השאלות הללו (שגם אינן מוגדרות היטב) בשרשור אחד.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
ובכל זאת אתמצת, ואם תרצה תענה בקצרה..
1.האם עיקר האמונה באה מהכרת הנשמה, ולא משכל ורגש ?
2.האם הרב מסכים שמגמתנו מלכות ה', ולא מלכות התבונה האנושית (המוגבלת) ?
3.האם לדעתו אין שום ערך ומשמעות כאלו או אחרים בחוויה הרוחנית [למשל כחיבור הרצון, הכשרה לנבואה וכד'] ?
לדעתי האמירות על כך שהאמונה יסודה בנשמה והיא "מעל השכל" הן אמירות נבובות וריקות מתוכן, ויש לי חשד שגם אלו שאומרים אותן לא באמת מבינים את משמעותן. אין שום דבר שמחוץ לחשיבה ולשכל שלנו, ואמונה באלוקים היא טענת עובדה שמבוססת על השכל. אולי הם מתכוונים לומר שהאמונה היא תוצר של חכמה ולא של בינה, כלומר שהיא מבוססת על אינטואיציה (הנחות יסוד) ולא על מסקנות שנגזרות מטיעונים לוגיים. לזה אני יכול כמובן להסכים, אך הניסוח כאילו זה "מעל השכל" הוא שגוי לחלוטין, שכן האינטואיציה היא כלי הכרתי המהווה חלק בלתי נפרד מהשכל עצמו, והיא עומדת בבסיס החשיבה בכל תחום, כולל במדע.
זו סתם דמגוגיה. התבונה היא שמובילה אותנו למלכות ה'. זה בערך כמו לשאול האם יש להפעיל את השכל או ללמוד מתמטיקה.
הסברתי לא פעם שחוויות רוחניות או תחושות רליגיוזיות הם עניינים חסרי ערך בעיניי. בוודאי שאינן משמשות מכשיר להכרת המציאות, שהרי יש לא מעט אתאיסטים גמורים שחווים חוויות כאלה בדיוק. אדם שאין לו אפשרות לחוות רגש דתי אינו נחות או פגום במעמדו הדתי ובעבודת השם שלו. עם זאת, השאלה כיצד להגיע לאמונה נפרדת מהשאלה האם רגש מועיל לעבודת ה'. לאחר שהעברנו את מרכז הכובד לשכל וקיבלנו החלטות בצורה הגיונית, יש אפשרות לרתום את ההנעה הרגשית ככלי בשירותו של השכל כדי להגביר כוח ולעודד עשייה. שימוש כזה ברגש ובחוויה הוא לגיטימי, ובוודאי מועיל למי שהדבר נחוץ לו פרקטית, אך אין לגזור מכך שיש לחוויה ערך אפיסטמי מצד עצמה.
תודה על התשובה, חשבתי שהשיטה של הרב אינה לטעמי, ועכשיו אני בטוח בכך..
חריפות ופילפולים זה נחמד, הבעיה שלי היא שמרוב עצים זה גורם הסתרה, עד שלא רואים את היער..
ולגופו של עניין,
1.אם אנו נקבל כהנחת יסוד, את הטענה שיש לנו מסורת על נשמה ששוכנת בנו ["ויפח באפיו נשמת חיים" ועוד בחז"ל],
וזאת היא מעבר לכימיה והחשמל והדם וההורמונים שעוברים לנו במוח..
הרי שהכרתה של הנשמה [שיודעת מאיפה היא באה, ומחפשת משמעות, ולא מספק אותה כל המאכל כפריים לפי שהיא בת מלך מהעליונים כפ"ש במסלי"ש] היא מעל הכוח השכלי..
או אולי כמו שאתה קורא לזה בהרבה מקומות, ובפרט לגבי המוסר, "הכרה ואינטואיציה"..
[שגם אני סבור שהמוסר מייסר את כיליותנו, מתוך שא-להים עשה את האדם ישר, ובראו בצלמו ודמותו]..
מה גם שאיני מבין מה התכוונת אין שום דבר מחוץ לחשיבה ולשכל שלנו, באיזה מובן ?
בוודאי גם אתה לא חושב כך פשוטו כמשמעו, וגם אתה מבין את מגבלות חשיבתנו ושכלנו..
2.אם זאת סתם דמגוגיה, אז כנראה שאיכשהו המלכת ביקורת התבונה הטהורה של קאנט, והצו הקטיגורי שלו [לא באמת למדתי זאת לעומק ואני קצת מנחש למה הכוונה], קידמו איכשהו את המלכת ה' א-לקי ישראל בעולם ?
[בעומק אולי כן, כי הכל מהלך א-לקי, אבל סתם ככה מודרנה? דמוקרטיה? פוסטמודרנה? פרוגרס? זה מלכות ה' או מלכות האדם ותבונתו המוגבלת והמבולבלת ?]..
3.אתה נראה לי מניח שנבואה היא הכרת המציאות, ואני לא חושב שאני אוחז ככה [בטח זה תפיסה ממו"נ או משהו]..
לא דיברתי על חוויה כדרך להגיע לאמונה, אלא שאלתי אם יש לה ערך, ואם הבנתי נכון נתת לה ערך בעבודת ה' להגביר כח ולעודד עשייה..
[אולי מה שאני אקרא לו, חיבור הרצון והשמחה והתענוג לעשייה, בבחינת "עשה רצונך כרצונו", וזה לאו דווקא לא לשמה]..
זה שיש אתאיסטים שחווים חוויות כאלו, כלל לא מאיין אותן מערכם..
א.כי טענת המסורת שגם לאתאיסטים יש נשמה וצלם א-לקים, בין אם חיים על פיו ובין אם לא..
[כמו גם המוסר הטבעי, שההליכה איתו היא מתוך הכרת היושר של הנשמה, ואינה באמת נאמנה לתפיסה האתאיסטית מטריליסטית,
כי אם הכל באמת חומרי וחסר משמעות, אז הכל רק אינטרסים מוסכמות תובנות ורגשות, בתוך עולם שהוא כולו אשלייה שמוגבלת בזמן ואין לה זכר]..
ו-ב.זה לא כדרך להגיע לאמונה כנ"ל, אלא אחרי שאתה מאמין, ומתוך יראת שמים [בשאיפה לפחות], להבדיל מחוויות רוחניות אתאיסטיות שלא מתוך יראת שמים..
בלי קשר לנ"ל ראיתי קצת את המחברות שלך בעניין אמונה
ואמרתי לעצמי ש-4 באמת לא מעניינים מידי [לכן ישר דילגתי עליהים],
גם סטיבן הוקינג אמר שהגיוני וסביר יותר שיש ישות שהתחילה הכל
[וגם לי זה פשוט נראה הגיוני וסביר יותר, ונראה לי שבזה מיצינו 4 מחברות]..
אלא שזה עדיין לא אומר לנו כלום על מהותו ורצונו אם בכלל, ולכן צריך את המחברת החמישית..
התחלתי רק לעיין בהתחלתה וראיתי שאתה מדבר על מעשה מתוך אמונה [בה' שציוונו בהר סיני] ומתוך כוונה,
ועלה בדעתי שאשלח לך דוקטורט מאלף שנחשפתי אליו בנושא בין כוונה לעשייה,
שמצאתי בו עניין רב, ואמרתי שאתה בטח תמצא בו עניין יותר גדול ממני..
https://www.daat.ac.il/daat/vl/noivirt-phd/noivirt-phd01.pdf
עוד דבר עם או בלי קשר-
גם יהיה מעניין בעיני מאוד, לעמת אותך באיזה פודקאסט עם אנשים גדולים שאני אוחז מהם,
והם עם תפיסות אמונה פחות רציונליות, וגם מאמינים [כך או אחרת] בתורת הנסתר..
כמו משה פייגלין או הרב אליעזר מלמד או הרב גיא אלאלוף, או מורי ורבותי מצפת כמו הרב שמואל אליהו,
ומרה"י הרב אייל יעקובוביץ', בטח הרב אב"י לוריא ששמעתי שהיה תלמידך בירוחם, או הרב גד ליאור הברסלבר..
האם אתגרת פעם את עצמך להקשיב ל-"רציונל" שבתפיסות אמונה פחות רציונליות ?
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer