מגע באישה
הרב גולינקין כתב: אנו ראינו לעיל שאין שום איסור על מגע סתמי בין גברים ונשים בתורה, בספרא, בתלמוד הבבלי, ואצל גדולי הפוסקים כגון הרמב”ם, הטור, השלחן ערוך וערוך השלחן. רקבירושלמי יש דעה שאסור לכהן לגעת בידה של הסוטה, אבל התירו את הדבר מכיוון שמדובר במגעקצר. המחמירים הרחיבו את האיסור של קריבה אל ערווה בשני כיוונים – הם עברו מחיבוק ונישוקלכל מגע; והם עברו מרשימת העריות בויקרא י”ח לכל אשה בעולם מכיוון שהיא ספק נדה. אין שוםבסיס תלמודי או הלכתי לשתי ההרחבות האלו. המגמה המחמירה הזאת מקורה כנראה בספרותהמוסר ובמדרשים מאוחרים ולא בספרות ההלכה. אם מישהו או מישהי רוצה להחמיר על עצמובתור מידת חסידות קשה למנוע את זה ממנו, אבל רצוי מאד להפסיק ללמד ולדרוש שאסור לגברלגעת באשה או ללחוץ את ידה, דבר שאין לו שום בסיס הלכתי.
לבסוף, אם אשה מושיטה יד לגבר חייב הגבר ללחוץ את ידה שהרי “כבוד הבריות דוחה איסורדרבנן” — קל וחומר שהוא דוחה מנהג שאין לו שום בסיס הלכתי. כמו כן, “כל המלבין פני חבירוברבים כאילו שופך דמים” או “אין לו חלק לעולם הבא”.
האם הרב מסכים ?
מסכים עקרונית. לגבי אישה שמושיטה יד אני לגמרי מסכים. לגבי סתם מגע שאינו של חיבה, אכן לדעתי אין איסור. אבל מגע של חיבה (חיבה מינית) גם אם אינו חיבוק ונישוק אסור. לא שנא זה מזה.
לגבי המעבר מעריות לנידה אני חושב שיש להרחבה כזאת בהחלט מקום מסברה.
שמואל. ציטטת שכבוד הבריות דוחה ל"ת מדרבנן. לכאורה החילוק פשוט, יש הבדל בין איסור דרבנן סתם, לבין איסור שמטרתו הרחקה של יהרג ולא יעבור במיוחד בעריות. כנראה לא סתם הרחיבו את את ההרחקות.
נחלקו הראשונים לגבי אביזרייהו דרבנן האם חייב ליהרג
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer