מורה נבוכים זיוף?

זה נמצא בסוף הספר שלו "מטפחת ספרים" (שם הוכיח שיש חלקים בזוהר שנכתבו הרבה אחרי תקופת התנאים). לא זוכר שנתקלתי במישהו, בדורו או אחר כך, שהתייחס לטיעונים שלו ברצינות (להבדיל מהטענות שלו על הזוהר).

באמת לא מעניין את הרב האם הרמבם חיבר את מורה נבוכים? לא שזה ישפיע על קבלת הטענות, אבל מפתיע (אותי) שזה אפילו לא פרט היסטורי מעניין מאד. (אותי הוא מעניין מאד. זה פרט ביוגרפי מאד משמעותי על דמות משמעותית, וזה פשוט מעניין)

מסכים . פחות מעניין אם הרמבם כתב. מתעניין בנימוקים של הרב עמדין לטענותיו.
אני יודע שזה כתוב במטפחת ספרים. מתעניין בתוכן הנימוקים. אין לי גישה לספר

לא מאד מעניין

זה מעניין במקרים שרוצים לדון בדעת הרמב"ם במורה נבוכים בהשוואה למשנה תורה, וליישב סתירות.
אם אלה שני אנשים שונים אין צורך ליישב.
אבל דומני שבמחקר משתנו של הרמב"ם יש קונסנסוס שמדובר במחבר אחד.

יש בהיברובוקס גם את מטפחת ספרים וגם את בירת מגדל עוז.

יש שם טענות כלליות על התוכן (והאמת שהן טענות חזקות מאד) ולא טענות פרטניות ו/או היסטוריות. ולכן הוא חורץ שספר כזה לא מתאים לרמב"ם (תלמיד טועה, השתנות הטבעים, זייפן שרצה ליחנק ותלה באילן גדול וכו').

מפריע לו שהמו"נ מרדד את התורה להסברים לא מוצלחים. טעמי המצוות של המו"נ הם בעיני היעבץ "דברי היתול חוכא וטלולא". הפירוש למעשי בראשית ומרכבה בנוי על "סברות אנושיות דקות צנומות שדופות שאפילו האומרם תגעל נפשו בהם בלי ספק" (במגדל עוז אבן בוחן הוא מוסיף שמה שהזהירו חכמים לא לדרוש במעשה בראשית בשניים בוודאי לא הכוונה "לדעת השמות חומר וצורה. ולידע שכל הגופים השפלים מורכבים מארבע יסודות אש רוח מים עפר. ושחומר הגלגלים הוא גשם חמישי בלתי מושג. ומנין הגלגלים המדומה – אין בהן עומק כלל ורובן סברות קלות והשערות מבני אדם חכמי הגוים אשר חכמת מה להם, אינן מקנות שלמות לא באמונה ולא בשכל ולא אפילו חידוד") . ולא ייתכן שכל העומק בנבואות וכו' מתמצה בהסברים של הרמב"ם, וכדי לרדת באמת לעומק הנ"ל נדרשת קבלה ולא ללכת על פי פילוסופים אפיקורסים וכו' כי גבול נתן ה' לחקירה טבעית ומעמד שם לשכל אנושי.

יש לו גם טענה מפורסמת שהרמב"ם פוסק שמי שמקיים ז' מצוות "בנ מהכרע הדעת הוא אפילו לא מחכמי אומות העולם (כנראה גירסא שגויה ברמב"ם. צ"ל 'אלא' במקום 'ולא') וא"כ איך שיבח ואיך נמשך אחרי חכמי אוה"ע כמו אריסטו ואחרים. גם רומז שבכמה מקומות ביד החזקה יש תיאורי גנאי למתפלספים.

ברור שטענות כאלה רחוקות מלהיות מספיקות לרופף בעלות יציבה כל כך על ספר.

איכפל לאשמועינן "לא מאד מעניין" ור"ל אבל במידה סבירה כן מעניין? (לא לעניין הספר, אלא לעניין הכרת האיש. מצד סקרנות להיכרות של אישיות מוערכת ו/או קרובה, ולא מצד משהו ערכי).

עמירם ,תודה

קא אתי לאשמועינן שיותר מעניין מזהות המחבר

את זה לא שמעינן כלל כי הנה החי עומד לפניך (הנני) שיותר מתעניין בתוכן מאשר בזהות המחבר, ועדיין מאד מעניין אותי האם הרמב"ם חיבר את מורה נבוכים (לא אתעסק בדשדוש הזה חלילה בעצמי לחפור בפרטי פרטים, אבל אם יהיה מחקר סיכומי שיגידו שיש בו ערעורים חזקים בוודאי אקרא אותו). הרבה מאד דברים מעניינים יש בעולם, ולא כולם נוגעים לתוכן. אפילו פוליטיקה בארץ ובעולם מעניינת אותי, למרות שההשפעה שלה עלי (וק"ו נין נינו של ק"ו ההשפעה שלי עליה) היא אפסית. היסטוריה במידה בינונית היא מעניינת (לא תמיד יש לי מושג למה, אבל זה ככה), וגם ביוגרפיות זה מעניין גם אם הן לא מעוררות מחשבות. בקיצור הופתעתי, ואני תולה כפירושי שלא מאד מעניין הא קצת עניין איכא, והיינו משום הסקרנות ההיסטורית ובפרט כלפי אנשים שיש אליהם איזה מין תחושה משונה של קירבה.

אין צורך להתיחס לטענותיו ברצינות.
שכל מי שעוסק בקבלה עוסק בתורה זרה של שרלטנים שכתבו תורה מדימיונם ומהגיגי ליבם. וכופר בתורת משה רבינו.

פוסק, לאילו טענות של מי?

הרב, האם מהדיון של היעב"ץ לא ניתן לחלץ שיש סמכות מהותית? האמת שלכל היותר ניתן לחלץ שהיעב"ץ חשב שלרמב"ם יש סמכות מהותית…

וגם בזה הוא מצא תירוצים לא לקבל. זיוף וכו'

א. את השאלה האם יש סמכות מהותית אדם חייב להכריע בפני עצמו, כי היא עצמה עניין של דעה (או הבנה) ולא מעשה. לכן להוסיף את היעב"ץ למחנה מסוים בנידון לא מעלה ומוריד.
ב. היעבץ מעיד על עצמו לא פעם שבפסק הלכה הכל לפי העניין והוא לא נושא פנים לאיש וגם ספציפית לרמב"ם (ואני לא בקיא לדעת לפי התכנים, אבל מילתא דעבידא לאיגלויי וכו'). זאת אומרת בוודאי לא ייחס סמכות מהותית לרמב"ם, בהלכות וק"ו בדעות.
ג. קשה להאמין על איש פקוח-עיניים כהיעבץ שחשב בהחלט שהמו"נ הוא לא לרמב"ם. אני חושב שחלק מכריע מהעניין היה כדי לאפשר לו לבטא את הביקורת החריפה שלו על התכנים של הספר. הרי לא כל מי שאומר 'תלמיד טועה כתבו' באמת חושב ככה, אלא שזה מס שפתיים כלפי חוץ ולפעמים גם מס שפתיים כלפי פנים. (ולפי"ז קל וחומר שלדעתו אין סמכות מהותית. כמה פעמים הזכיר הרב מיכי את המג"א על היכי דליקבלו מיניה).
[ד. אגב אני עצמי חושב ששניהם צודקים. גם הרמב"ם צודק שסביר שאלו הטעמים למצוות, וגם היעבץ צודק שזה חוכא וטלולא. בעניין מעשה מרכבה אני לא מאמין שהרמב"ם קלע לכוונת חז"ל, אבל גם לא נראה לי שכוונתם האמיתית הייתה למשהו יותר מוצלח.]