מחויבות אינטלקטואלית

לגבי אמת נורמטיבית:
השאלה היא כמובן לא כשאדם נמצא בתוך האמת ואז מוטלת עליו חובה לקיימה.
אלא לפני שהוא נמצא במצב של הכרת האמת, מדוע לרוב נתפוס שקיימת לו מחוייבות אינטלקטואלית בקשר לכך. למשל לבררה. או לבוחנה.

לגבי אמת נייטרלית(?):
מדוע בני האדם רואים עניין בעצל החיפוש, הסקרנות , בניסיון לגלות את העולם החיצוני או הפנימי – למשל בתחומי המדע השונים, ממדעי הטבע ועד לרוח.
למשל, ניתן לפגוש הרבה אנשים דתיים שמרנים שלא יראו ערך בכלל בלהיות מדען. (וכי מה עדיף שאנישטיין היה פיזקאי או ת"ח? בוודאי ת"ח).
אז האם אתה סבור כי קיים ערך בלהיות מדען? זה לא הגישה הנפוצה בימינו.
ואם לא מדובר בערך. האם זה מגיע סתם ממקום פסיכולוגי של סיפוק פנימי יצרי? ועל זה אדם "מבזבז" רוב זמנו.

לא מבין את השאלה. מה פירוש מניין החובה לברר את האמת? אתה רוצה לדעת כיצד להתנהג, אז אתה בודק כיצד להתנהג.
לדעתי יש ערך לחכמה מצד עצמה. אי אפשר להסביר ערכים. למה יש ערך לחיי אדם? למה יש ערך שאדם אחר לא יסבול?