מינוס והיתר עיסקא
הרב הסתכלתי בויקיפדיה על המושג היתר עיסקא וזה היה נראה שבצורת השימוש הנרחבת כיום (הלוואה לקניית בגדים או אוכל וכו') אין לו באמת על מה להסתמך כי זה לא 'עיסקא' עם פוטנציאל רווח.
1. מה דעת הרב? האם מותר (אפילו שלא מומלץ) להיכנס למינוס רגיל? ב
2. מובאת שם דעת הרב אשר וייס לפיה בגלל שהבנקים הם חברה בע"מ אז אין בכלל צורך בהיתר עיסקא. הרב מסכים?
3. בעניין הלוואות חברתיות (אתרי p2p למיניהם) כאן זה בין אדם לאדם, אז אין פה אפילו חברה בע"מ- אז האם מותר ללוות לדבר שהוא לא השקעה (יש להם היתר עיסקא)? והאם מותר להלוות שם כשיש את החשש שמישהו יהודי ילווה ממך לא לצורך השקעה? (הם מפזרים את הכסף שלך בין הרבה אנשים…)
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
- אכן היתר עסקה במקום שבו לא מדובר בעסקה לרווח הוא מפוקפק מאד (וכן שמעתי מהרב יעקב אריאל).
- לגמרי. כבר כתבתי זאת כאן.
- לא מכיר.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
האם אחד מהצופים מכיר את 3 ויודע לתת כיוון לתשובה או הפניה למקור? (אני לתומי חשבתי שאולי יש פה ס"ס: א. יכול להיות שהמלווים יהיו גויים ואז אין בעיה. ב. גם אם הם יהיו יהודים יכול להיות שהם מלווים לצורך השקעה עם פוטנציאל רווח. ובנוסף ישנן גם דעות (למרות שהן קצת דחוקות) האומרות שמותר ללוות אפילו שלא לצורך השקעה קונקרטית (ויקיפדיה 'היתר עיסקא') ולכן נראה שיהיה מותר גם להשקיע שם. מה דעתכם?
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer