מכתב מי'
שלום הרב
מה שלומך?
יש לי כמה שאלות בבקשה.
1. מישהו שאל אותי מה המשמעות של מסכת עדויות, אז אמרתי לו שכל הממרות התנאיות היו בודקים אותן כמה הן מבוררות ומה המקור המדויק, ומשנה היא יותר מבוררת מברייתא וגם בין הברייתות יש דירוג, ואמרתי שמסכת עדויות היא הכי מבוררת ונפקא מינה שאם יש משנה רגילה מול משנה בעדויות ועל פיהן צריך להכריעה הלכה המשנה בעדויות תכריע, האם תשובתי נכונה?
2. יש לי שאלה וחבר שלי תירץ אותה ורציתי לדעת מה דעתך. השאלה היא לגבי מסכת אוהלות בפרק ג משנה א מחלוקת לגבי האם חצאי זיתים מצטרפים בין חכמים לרבי דוסא בן הרכינס, ולפי שיטתו אין שני חצאים מצטרפים לאוהל נמשכה. בפרק ח משנה ו ישנו דיםן שאם יש שתי חביות חרס מוקפות צמיד פתיל ובכל אחת כזית מן המת הבית טמא והן טהרות כי צמיד פתיל מציל מלהכנס ולא מציל מלצאת, ומשמע שזה דין תורה, ועשיתי חשבון שלפי שיטת רבי דוסא בן הרכינס אין לו את הדין הזה כי חייב שיהיה כזית שלם לאהל המשכה ומימלא כזית יטמא את הכלי חרס מבפנים והכלי כבר לא יהיה חוצץ והבית יהיה טמא ואז אין לו את הדין (כי האו פשוט לא קיים ובא לידי ביטוי). חברי תירץ שבור ודות הרי הם מחוברים לקרקע (ומספיק להם כיסוי ולא צריל צמיד פתיל) ואם יש שם כזית מן המת שמה יבוא לידי ביטוי הדין של כיסוי/צמיד פתיל מציל צלהכינס ולא מציל מלצאת. מה דעתך על השאלה ועל התירוץ?
3. ישנו דין (אני לא מצליח למצוא אותו עכשיו) שבדיני ממונות העומד להיבצר דינו כבצור- ורק רציתי לוואדות שבהלכות טומא וטהרה דין זה לא שייך, ושם רק פרי תלוש לגמרי מקבל טומאה.
4. חבר שלי טען שהוא מרגיש על עצמו והוא חושב שזה כך אצל כולם שמי שלומד הרבה גמרא נהיה אדם "בעל דינים" והוא יותר קפדן וכו', ובגלל זה הוא לומד פחות גמרא ויותר חסידות לאזן את עצמו- ואני לא קיבלתי את דבריו אבל האם את חושב שיש בזה משהו?
5.האם זה נכון שלא יכול להיות סתירה בין סתמא דגמרא בשני מקומות אלא רק אם פעם כתוב אמורא מסוים ופעם אחר אבל רבינא ורב אשי לא סתמו סתמא דגמרא בשני מקומות בסתירה אלא חייב שהם בדיוק התכוונו לאותו דבר?
לא הצלחתי להבין (גם אחרי עיון בכל מיני ספרים) מדוע חלל שבא על פנויה זה ביאת זנות והוא פוסל אותה לכהונה?(הרי היא לא אסורה לו?)
6.מה בדיוק במשנתו הפילוסופית של האבן עזרא לא מקובל על כמה וכמה מהאחרונים שכותבים שלא ללמוד זאת או שאנו לא סוברים ולא הולכים כמותו?
תודה רבה
שלום י'.
1. מסכת עדויות נשנתה ביום בו הדיחו את רבן גמליאל ושמו במקומו את רבי אלעזר בן עזריה. עד אותו יום היו שמועות/מסורות שלא הצליחו להתברר כי לא היה בירור ראוי בביהמ"ד. ראה מאמרי כאן:
https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%90-%D7%93%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%9F-%D7%91%D7%95-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90-%D7%94%D7%95%D7%94-%D7%99/
בהקדמת הרמב"ם למשנה כשהוא מסביר את סדר המסכתות בנזיקין הוא אומר שהעידו שם עדים נאמנים. ניתן להבין מדבריו שאכן יש לה יתרון. המקור מחז"ל הוא כנראה הכינוי "מסכתא בחירתא". ובאמת בברכות כז ע"א ובמקבילות מצינו שמה שמופיע שם הלכה כמותו.
2. אני לא חושב שיש קשר בין המשניות ולא צריך להגיע לתירוצים. במשנה בפ"ג מדובר כששני החצאים פועלים בצורות שונות (אבל משם אחד), כגון שמאהיל על חצי וחצי מאהיל עליו. אבל בפ"ח מדובר על צירוף של שני חצאים באותה דרך ממש (שניהם בתוך אוהל) שזה מצטרף לכל הדעות.
3. הדין הזה הוא במשנת שבועות מב ע"ב (מובאת בכמה מקומות), ולהלכה קי"ל כחכמים שהוא כמחובר. אמנם הראשונים כתבו כמה דרכים ליישב זאת עם מקורות מקבילים (כמו סנהדרין טו ועוד). למשל הר"י מיגאש והרמב"ם כתבו שזה רק לעניין שבועת השומרים. זה כמובן רק כשהענבים לא צריכות לקרקע (ויש מהראשונים שכתבו שאם המשך חיבורן כבר מזיק אז לכו"ע הן כתלושות). לגבי טומאה לא מצאתי כרגע, ולכאורה זה אותו דין. אמנם שם צריך גם שיוכשר לקבלת טומאה, ולכן יש אולי מקום לסברא ששם צריך להיות תלוש ממש. וכעין זה לגבי חיוב תרו"מ שצריך גורן.
4. סביר. אבל זה יכול כמובן להשתנות, וזה גם תלוי איך ולמה לומדים. זו ודאי לא סיבה למעט בלימוד גמרא, ובוודאי לא לבטל תורה בלימודי חסידות.
5. לא. בהחלט יכול להיות. עריכת הגמרא נעשתה לאורך דורות ולא היה עורך אחד. לא כל הסוגיות קוהרנטיות ויש לא פעם מחלוקות בין הסוגיות בגמרא. מה ההבדל בין פעם מובא אמורא אחד ופעם לא לבין סתימה הפוכה? אם יש עורך אחד גם הדבר הראשון לא אמור היה להיות. אגב, יש שתלו זאת במחלוקת רי"ף והתוס'. שהתוס' "עשו את הש"ס כגלגל", כלומר הבינו שמדובר בטקסט קוהרנטי וערוך לגמרי, והרי"ף הבין אותו מקומית. כך כתב מהרש"ל ועוד.
החלל שבא על פנויה אוסר אותה לא בגלל שהבעילה אסורה. גם גרושה לא נבעלה בעילה אסורה ובכל זאת היא אסורה לכהן. החללות היא סוג של מעמד שעובר בבעילה מהבועל לאישה. ראה ראב"ד איסורי ביאה פי"ח ה"א.
6. לא יודע, אבל איני חושב שהבעיה היתה דווקא משנתו הפילוסופית. אולי חשבו שלא היה ת"ח בהלכה. בכל אופן, אני לא מקבל כל מיני איסורים ללמוד מישהו. יש בפירושו אמירות חריגות שלא מצאו חן בעיני כמה יהודים. וכך גם בספריו הפילוסופיים ובשירתו (כולל שירי חשק).
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer