מכתב מי'

שלום י'.   1. מסכת עדויות נשנתה ביום בו הדיחו את רבן גמליאל ושמו במקומו את רבי אלעזר בן עזריה. עד אותו יום היו שמועות/מסורות שלא הצליחו להתברר כי לא היה בירור ראוי בביהמ"ד. ראה מאמרי כאן: https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9B%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%9B%D7%90-%D7%93%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%9F-%D7%91%D7%95-%D7%91%D7%99%D7%95%D7%9D-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%90-%D7%99%D7%95%D7%9E%D7%90-%D7%94%D7%95%D7%94-%D7%99/ בהקדמת הרמב"ם למשנה כשהוא מסביר את סדר המסכתות בנזיקין הוא אומר שהעידו שם עדים נאמנים. ניתן להבין מדבריו שאכן יש לה יתרון. המקור מחז"ל  הוא כנראה הכינוי "מסכתא בחירתא". ובאמת בברכות כז ע"א  ובמקבילות מצינו שמה שמופיע שם הלכה כמותו.    2. אני לא חושב שיש קשר בין המשניות ולא צריך להגיע לתירוצים. במשנה בפ"ג מדובר כששני החצאים פועלים בצורות שונות (אבל משם אחד), כגון שמאהיל על חצי וחצי מאהיל עליו. אבל בפ"ח מדובר על צירוף של שני חצאים באותה דרך ממש (שניהם בתוך אוהל) שזה מצטרף לכל הדעות.   3. הדין הזה הוא במשנת שבועות מב ע"ב (מובאת בכמה מקומות), ולהלכה קי"ל כחכמים שהוא כמחובר. אמנם הראשונים כתבו כמה דרכים ליישב זאת עם מקורות מקבילים (כמו סנהדרין טו ועוד). למשל הר"י מיגאש והרמב"ם כתבו שזה רק לעניין שבועת השומרים. זה כמובן רק כשהענבים לא צריכות לקרקע (ויש מהראשונים שכתבו שאם המשך חיבורן כבר מזיק אז לכו"ע הן כתלושות). לגבי טומאה לא מצאתי כרגע, ולכאורה זה אותו דין. אמנם שם צריך גם שיוכשר לקבלת טומאה, ולכן יש אולי מקום לסברא ששם צריך להיות תלוש ממש. וכעין זה לגבי חיוב תרו"מ שצריך גורן.   4. סביר. אבל זה יכול כמובן להשתנות, וזה גם תלוי איך ולמה לומדים. זו ודאי לא סיבה למעט בלימוד גמרא, ובוודאי לא לבטל תורה בלימודי חסידות.   5. לא. בהחלט יכול להיות. עריכת הגמרא נעשתה לאורך דורות ולא היה עורך אחד. לא כל הסוגיות קוהרנטיות ויש לא פעם מחלוקות בין הסוגיות בגמרא. מה ההבדל בין פעם מובא אמורא אחד ופעם לא לבין סתימה הפוכה? אם יש עורך אחד גם הדבר הראשון לא אמור היה להיות. אגב, יש שתלו זאת במחלוקת רי"ף והתוס'. שהתוס' "עשו את הש"ס כגלגל", כלומר הבינו שמדובר בטקסט קוהרנטי וערוך לגמרי, והרי"ף הבין אותו מקומית. כך כתב מהרש"ל ועוד.    החלל שבא על פנויה אוסר אותה לא בגלל שהבעילה אסורה. גם גרושה לא נבעלה בעילה אסורה ובכל זאת היא אסורה לכהן. החללות היא סוג של מעמד שעובר בבעילה מהבועל לאישה. ראה ראב"ד איסורי ביאה פי"ח ה"א.   6. לא יודע, אבל איני חושב שהבעיה היתה דווקא משנתו הפילוסופית. אולי חשבו שלא היה  ת"ח בהלכה. בכל אופן, אני לא מקבל כל מיני איסורים ללמוד מישהו. יש בפירושו אמירות חריגות שלא מצאו חן בעיני כמה יהודים. וכך גם בספריו הפילוסופיים ובשירתו (כולל שירי חשק).