כמה שאלות

שלום הרב
מה שלומך? יש לי בבקשה כמה שאלות.
1.אני לא כל כך מבין מה זה בדיוק "אומר מותר" או יותר נכון איך לדעת אביי ורב חסדא במסכת מכות זה קרוב לאנוס?
2. מה הגדר של שמיעה היום לקול חכמים האם עדין זה "כל אשר יורוך" או שזה שייך בסנהדרין והיום יש תוקף אחר ואם כן מהו?
3. משהו הסביר פעם שחיוב כרת זה כתוצאה מעבירה מסוימת שעצם הפעולה גורמת לניתוק של היהודי מה"חיה יחידה" שלו.(אף על פי שזה חיבור קלוש זה ההבדל בין יהודי לגוי). מה שאני מעוניין לשאול איך אם כך עובד הכרת בפסח ומילה הרי שמה לא עשיתי כלום אז איך הכרת פועל? בנוסף האם היום אנו פטורים מכרת
של פסח משום אונס רחמנא פטריה?
4. בכל מסכת עוקצין יש רק משנה אחת שמזכירה את המילה עוקצין ובכל המסכת אין האפילו איזכור אחד, והמסכת עצמה דנה בדיני שומר יד חיבור לטומאה ועוד.
אז אני לא מבין מדוע נבחר לה השם מסכת עוקצין שזה נראה אפילו לא משהו ששולי בכל דיני המסכת( רוב סוגי השומרים הם לא בהכרח עוקצין, וגם לא כל
המסכת עוסקת בזה)?
5. יש לי חבר ששאל אותי שאלה:"מדוע אנו שמחים בשמחת תורה על סיום התורה "? הוא טוען שרוב האנשים או לפחות אברכים לא עוסקים כעמט בכלל בתורה שבכתב לא הוגים בה ועמלים בה אלא זה פשוט עובר לידם אפילו עם השניים מקרא ואחד תרגום. אז איך שמחים על זה?(משל לאחד שלא למד מסכת ומשתתף בהסיום של חברו מי שמשח זה מי שסיים אבל החבר אמנם מקבל שכר אבל למה הוא שמח כל כך?). וכן שאל אותי חבר אחר למה אנו שמחים כל כךל בהכנסת ספר  תורה הרי בעל המצווה הוא זה שצריך לשמוח אנו באים ללות את הספר תורה אבל מה הסיבה לשמחה כל כך גדולה מצידנו אם זה המצווה שלו בלבד?
6. בתחילת פרק שלישי בעוקצין מובא שכל אוכל אינו צריך מחשבה אלא הכשר בלבד לקבל טומאה ,והקהתי מביא בשם הרמב"ם שאפילו אינם ראוים לאכילה אלא לגוי כמו ערלה וכלאי הכרם. אני לא מבין איך זה עובד הרי איסורי הנאה הם כאילו אינם קיימים מבחינתנו (לפחות מבחינה הלכתית) אז איך יכול לחול עליהם דיני טומא ה וטהרה?
7.אברהם אבינו התהל במידת החסד בצורה מיוחדת שחט שלשה פרים לשלה אנשים ואפה להם כמות שעל פי חשבוני זה 36 ליטר,רק הקמח! ז"א כמות אדירה של מאפים ולחמים. האם אנו צריכים ללמוד מהמקרא וכל הנהגה שכתובה היא נכונה לנו ולכן צריך ללמוד משהו ממשי (העתק הדבק) מאברהם אבינו למשל או שלא כל מה שכתוב על האבות הוא רלוונטי לנו אלא רק קיראת כיוון אבל ללא צפיייה ליישם את הדברים כפשוטם(ז"א לפעמים כן ולפעמים לא תלוי בענין)