מסי''נ והמיתוס של היעב''ץ
הרב בטור 62 מביא את דברי היעב"ץ שלחכמים יותר קשה למסור את נפשם, ובכל זאת הרב מסיים שעדיף להיות חכם, כי זו האמת.
האם אפשר בכלל למסור את הנפש כשיודעים שהתורה אינה ודאית?! [לא האם יותר קשה אלא האם זה נכון מבחינה לוגית], ואם לא למי ציותה התורה 'אפילו הוא נוטל את נפשך, לעמארצות?!?!
אפשר בהחלט. כשאדם יוצא לקרב הוא בטוח בוודאות שהוא צודק והאויב טועה? ואם הוא סתם חייל מקצועי?
ברמה של 60% ודאות?
יש להלחם ויש לא לכרוע ברך לע"ז ולהעדיף למות.
אחוזים זו כבר שאלה סובייקטיבית. אם אין לך מספיק ביטחון אכן לא סביר שתמסור את נפשך. אז מה?
אז בשביל מיהתורה אמרה למסור את הנפש?
אם אני מניח שנותן התורה ידע את מה שאני יודע, מוזר לי שהוא ציוה אותי בכזה דבר.
לא אמרתי שאתה פטור מלמסור את הנפש אלא שכנראה לא תעשה זאת. התורה אמרה למסור את הנפש כי זה מה שצריך לעשות. אבל מי שלא השתכנע לא יעשה זאת. מי שלא משוכנע בכלל לא יקיים את כל ההלכה ולא רק במסירת הנפש. מה הבעיה כאן?
אם אין אפשרות הגיונית להשתכנע, נראה לי מוזר שהבורא יצוה אותי כשהוא לא באמת חושב שאני אקיים.
מי אמר שאין אפשרות להשתכנע? אתה לא השתכנעת (בינתיים). למה נתנו איסור גניבה אם יש קלפטומנים? למה נתנו איסור משכב זכר אם יש הומואים?
הרב חושב שיש אפשרות להשתכנע?
זאת ועוד, אם אני משתכנע שהודאות בתורה לא יכולה להיות גבוהה, ואני רואה שנותן התורה הבין שיקבלו אותה בודאות [מסוימת], אז ההיסק הוא -1 הוא לא חכם מספיק. 2. זה נכתב לזמנו 3. הוא רצה שכן נאמין בזה בודאות אף שהבסיס לאמונה הוא סבירות נמוכה. 4. אחר
עינינו הרואות שאפשר. וכי אינך מכיר משוכנעים?
על השאר עניתי. מיצינו.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer