מספר שאלות ובקשות לרב

שלום וברכה,
א. השתלה יכולה להיות סבירה מאד. ציבור של עם די פרימטיבי שנותנים לו תורה ומסבירים לו מספר דברים משם והלאה זה הופך להיות למסורת. לא הבנתי כיצד ניתן לקבוע שזה לא סביר? בפרט שבתנ"ך מסופרים דברים לא סבירים יותר. ואני לא מדבר כעת על גישה רציונאלית נגד ניסים אלא מסתבר יותר להאמין שנתנו תורה לעם בצורה כלשהו (צריך לחשוב על תיאוריה די מדוייקת יותר) מאשר לחשוב על ניסים שהתרחשו ברמות ובצורות כאלו ובתדירות כזאת לעם שלם וכו'.
ב. אם נגדיר את האדם המאמין כמי שנוקט בגישה שהאלוקים קיים כי התחנך לכך או כי מצא ראיות סבירות לכך אזי כל אדם שהוא מחזיק בעמדה כזאת הוא מאמין. אם הוא יכול לשנות עמדה כזאת עקב גילויים חדשים אז הוא לא אתאיסט אלא היה מאמין והפך לאתאיסט עקב שיקולים הגיוניים. אדם שאהב מישהו ולאחר מכן החל לשנוא אותו עקב מעשים שליליים שהלה החל לעשות – זה טבעי, וזה לא אומר שההוא שנא אותו בפוטנציאל מלכתחילה.

א. סבירה מאוד? האם כבודו מתמם ומוציא לעז על רבותינו הראשונים?!
אדגים, אתה צריך לזכור שהדברים שמסופר בהם בתורה זה לא ניסים שנעשו בפני יחידים אלא בפני עם. וניסים שקרו במקום וזמן מסויימים (לא ניסים בשמיים).
אם הייתה נותן לאותו עם "דביל" [כהגדרתך כמובן שאלו דברי הבל שאתה חייב לבסס אותם כדי להסביר דבר זה] את התורה וטוען שהנס נעשה במקום הזה לפני שנה. האם הם היו מקבלים את הטענה שהם יצאו ממצרים בעוד שאף אחד לא יצא ממצרים ולא שמע לא על קריאת ים סוף ולא על מעמד הר סיני!?????? בוודאי שלא. אלו דברי הבל.

מכאן האפשרות היחידה היא לתת את התורה לאחר הרבה זמן בטענה שהניסים קרו בעבר.
אופס יש בעיה קטנה בתורה מסופר שהעם המסופר הוא אותו עם שכתוב בתורה. ויש בעיה קטנה, אין לעם הזה שום ידיעה שזה מה שקרה לו. ז"א להטמיע היסטוריה -התורה בעם שכבר מבוסס זה לא הגיוני!!
ז"א שהאפשרות היחידה היא להגיע לעם בטענה שאכן אבותיכם הגיעו ממצרים והיה ניסים וכו' והכל נשכח [זה כמעט בלתי אפשרי להשכיח מסורת שכזו! זה טענה על קרעי תרנגולת] ואני היחדי שזוכר אז בבקשה תקבלו. כמובן שהאופציה הזאת היא גם בעייתית מאוד. מה גם שזה סתירה למה שכתוב בתורה שהתורה לא תשכח מפי זרעם ויש עוד מלא טענות סותרות את האפשרות הזאת.

אז בוא ניקח דוג' אתה אדם פרמיטיבי וטיפש וטוענים שפעם היה לך אבות שהם יצאו ממצרים והיה להם ניסים שכל העמים שמעו עליהם והכל נשכח אבל מישהו זוכר זאת לכן תתחיל לקיים מצוות……
אלו דברי הבל ורעות רוח.

זה בקצרה. מר מתמם.

דוד, למה הכעס וההשתלחות? בנאדם מעלה טענות ענייניות ומגיעות לו תשובות ענייניות. אני גם לא מסכים לנחרצות והוודאות שבדבריך, למרות שבשורה התחתונה אני כן מסכים.

א. אני לא רואה דרך לברר שיטתית את טענת ההשתלה כשהיא מוצגת בצורה כה כללית. מה שהיה לי כתבתי במחברת הנ"ל.
ב. כפי הסברתי, אמונה שמבוססת על טעות לדעתי אינה אמונה. בדיוק כמו שהסכם שמנחתם על בסיס מידע שגוי בטל מאליו (אדעתא דהכי לא גמרתי בדעתי). אין להשוות לאהבה, שכן אהבה היא מצב רגשי ולא תפיסה עולם או טענה. אם אני אוהב את פלוני אז אני אוהב אותו, גם אם האהבה הזאת התפתחה בגלל שלא הייתי מודע לכמה דברים אצלו.

אני אגיב לרב בלבד, ברשות כולם…
א. קבוצת אנשים מתאגדים ומחליטים להקים את היהדות. הם נותנים תורה לעם של אנשים שהם לא כ"כ חכמים. הללו מקבלים את התורה ולאחר זמן גם כותבים להם שאסור להוסיף ולשנות, ושהם ראו את המעמד וכו'… הם מסבירים להם למה כוונת הדברים ושזה לא כפשוטו וכו' וכו'… בנקל אפשר להמציא כיצד התפתחה לה דת ע"י שנמסר הספר לקבוצת אנשים שקיבלו אותו בנסיבות מסויימות. העניין המרכזי הוא שהראיה למעמד הר סיני והטיעון ההיסטורי לא חזקים כלל כיוון שתיתכן אלטרנטיבה אחרת שחוסכת לי את הצורך לקבל ניסים גדולים ודברים לא מובנים המסופרים בתנ"ך.
ב. אמונה המבוסת על טעות אינה אמונה מאיזו בחינה בדיוק? אנו מגדירים לפחות לצורך הדיון שאמונה זו נקיטת עמדה מסויימת בין ע"י ראיות בין מחמת המציאות שלקחה אותי למקום הזה, מאז והלאה אני מאמין בדבר מסויים – נאמר – אלוקים. עכשיו אני מאמין בו בלב שלם, האם ניתן להכחיש את המציאות של האמונה שלי בו? לא. מה שיקרה לאחר מכן בסך הכל ישנה את המצב – אהפוך לאתאיסט שחדל מלהאמין. האמונה שלי הייתה נכונה בדבר שחשבתי שהוא נכון והתגלה שלא. זה שבפועל כרגע אני מאמין שאין אלוקים זה לא אומר שמחינה אובייקטיבית אין אלא שזה העמדה שאני נוקט עכשיו. אבל כמובןו שהאמנתי מקודם…

תודה!

מצטער כבוד הרב, אני פשוט לא אוהב את כל הפוסטמודרנים השוטים הללו.

"יסוד המינות הוא החשך ועליה נבנו כל היכלי המינות, היינו כי המינים הכופרים בתורת משה ואומרים כי מעולם לא עשה משה את המעשים האלה וכולם לא היו ולא נבראו ורק בדויים המה או הכופרים המכחישים גם את משה ואומרים כי גם משה לא היה מעולם או דוד ושלמה לא היו בעולם וכיוצא מן הכפירות אשר המינים מכחישים – כלם נבנו על יסוד החשך, הייינו שהם עושים את כל העולם לחשף כאלו לא היה שום מבקר וחוקר קדמוניות אשר תשיג ידו לבקר ולחקור העבר מלפנים, וכאלו לא היה בעולם דברי הימים אשר יהיה בו מעשי קדמוניות, ולכן עולה על דעתם כי יוכל להיות במציאות שיבדה אדם מלבו ספורים כאלה ושמות אנשים כדוד ושלמה משה ויהושע ויעשה במחשך מעשהו וגם לבדות סדר שלשלת הקבלה ושמות הדורות וראשיהם ונשיאיהם ומלכיהם בסדר נכון והעם כלו יקבלו ממנו ויאמינו בו ואף שהמה מלאים חכמים וסופרים בכל זאת יאמינו בו יען קצרה ידם לבקר את הדברים ולהכיר שקרם כי אינם יודעים מה שהיה מלפניהם. זהו יסוד המינות אשר החשך יכסה ארץ." (מבצרי הדת, מאמר א').

ידידיה,
א. קבוצת אנשים מתאגדים ומחליטים להקים תחום שקרוי מתמטיקה. משם והלאה הם מוכרים לכולנו לוקשים כאילו הם מוכיחים משפטים ועוסקים בדברים חכמים וחשובים. אבל אף אחד לא מבין מה הם עושים. אז אולי הכל שטויות? קבוצה אחרת מתאגדת ומחליטה למכור לכולנו לוקש שנבחר נשיא שחור בארה"ב. הם מפיצים תמונות וחדשות וידיעות, וכך כולנו משתכנעים. האם יש הסבר למה זה לא נכון? תיאוריות קונספירציה אינן קושיות. אפשר להעלות תיאוריות כאלה בטונות כלפי כל דבר בעולם. בשורה התחתונה מדובר בהתרשמות כללית שיש לכל אחד מאיתנו ולכן קשה להתווכח על כך.
ב. אתה טועה. אמונה אינה מצב נפשי אלא טענת עובדה. כשאדם אתיאיסט מהופנט להאמין באלוקים אני לא אצרף אותו למניין, למרות שנפשית וחווייתית הוא מאמין כעת. כך גם כשאני אומר יש מולי כסא אין כאן רק דיווח על מצב נפשי (תחושה שיש כאן כסא) אלא טענה שיש מולי כסא (שמבוססת על ההכרה שבתוכי כמובן). הכרה בכסא בלי טענה שההכרה הזאת מעידה שבאמת יש כאן כסא, אינה הכרה אלא סתם מצב נפשי אילוזיוני. הטענה 2+2=4 אינה עדות או דיווח על מצב נפשי, אלא טענה אובייקטיבית על אמת שמחוצה לי.
אני ממליץ לך מאד לקרוא את הספרון של ק"ס לואיס (כן, ההוא מנרניה), ביטול האדם, בהוצאת שלם, שכבר בהתחלה מסביר את הנקודה הזאת בצורה יפהפיה.

שלום וברכה,
א. אין לי סיבה לחשוב על הדברים שאתה טוען9. לעומת זאת הדת היהודית מעלה שאלות ותמיהות רבות, תיאורים מוזרים ודברים שצריך לתרץ. יתכן וזה נכון אבל דרושה עבודה רבה בשביל לתרץ ולהסביר… הדברים שטוענת היהדות מעלות שאלות ותמיהות המקשות לקבל את הדבר. ניסים גראנדיוזיים הם דוגמא קלאסית. מדוע שאקבל זאת? קשה לי להאמין שיש דבר כזה ולא ראיתי דבר כזה… ועכשיו אתה טוען שהיה – תוכיח. ושתרצה להוכיח אטען כי זה לא מוכח מספיק כי יתכן שהיה השתלה וזה די ברור ומובן אם אני צריך לבחור בין זה לבין להאמין לסיפורים שעליי לתרץ כ"כ הרבה ולהבין וכו'…
ב. תחילה אטען כי ברגע שהאדם בהכרה ברורה ומובן לו שיש בורא – הוא מאמין. אדם שטוען שיש אלוקים הוא כאדם הטוען על משוואה מתמטית שהיא מנפיקה תוצאה מסויימת. האם הוא מאמין בכך? בשניהם – כן. ברגע שיוכח לו אחרת – בשני המצבים הוא ישנה עמדה אמנם זה לא אומר שהוא לא האמין בכך.
בנוסף, לשיטתך אף אחד אינו מאמין כי יתכן וכל אחד יכול לטעות ולשנות את דעתו במידה ויווכח לו אחרת ממה שהוא מכיר. וברור שיש אנשים חכמים אתאיסטים יותר ממאמינים מסויימים והללו לא יההי בפיהם מענה להשיב כאשר ינסו להוכיח להם שקיום האלוקים לא נצרך או מיותר…

1. "ודע כי כל הנסים והנפלאות היוצאים מגדרי הטבע ורחוקים משכל האנושי אין בכוחם לחזק את האמונה רק על ידי אחת משתי אלה, היינו: א). או שיראו כל העם בעיניהם הנסים והנפלאות. ב). או שהנסים והנפלאות מוחזקים הם בקרב העם ע״י קבלה אמתית מאבותיהם ורבותיהם כי מעשי הנסים והנפלאות אשר יסופר אמתיים הם בלי שום ספק, ואז כל שנתרבו הנסים והנפלאות בכמותן ואיכותן וכל מה שהם רחוקים יותר מדעת האנושי כחם גדול לחזק את האמונה יותר שהרי ניכר לכל כי מעשי ה׳ המה ולא יד אדם עשאם והכל מאמינים כי יד ה׳ עשאם ולא מעשי אנוש המה.

אך טרם שהספורים והנסים מוחזקים לאמת וברור כי כן היה ועודם מספיקים בהנסים והם להם לחידה סתומה, אזי לא זו בלבד שאין הנסים מחזיקים את האמונה בה׳ רק המה מחלישים את האמונה, והספור הנפלא אשר פליאה דעת הוא אינו מועיל כלל לחזוק האמונה, ואדרבא הוא גורם להחזיק את המספר לשקרן וזייפן, יען כי עדיין לא הוחזקו הנסים אצלם לאמת וברור.

וכל מי שיש לו מוח בקדקדו לשקול דבר בפלס וכל איש נבון דבר ישכיל ויבין כי כל סיפורי התורה אשר מפליאים לב שומעיהם והנסים והנפלאות והגדולות היוצאים מגדרי הטבע ונעלים הם מדעת האדם ושכל האנושי לא יוכלו להקבל לדברי אמת באומה שלמה רק האומה אשר ראו בעיניהם את כל הנסים ובניהם ודורותיהם אחריהם שקבלו בקבלה אמתית מאבותיהם אשר ראו בעיניהם את כל כי אמת הם כל הספורים. ואם משה רבע״ה היה כותב את ספרו והניחו בבית גנזיו אי איש אחר בדה מלבו והביא לישראל, כדברי היצר המדבר מתוך גרונך, בלי תפוגה (תפונה) לא היו ישראל מקבלים ממנו את התורה אשר ספוריה גדולים ונוראים ולא שמעו מעולם דוגמתם, ואפילו אם לא היה להם ראיות ברורות במה להכחישו גם כן לא היו מקבלים ממנו תורהה כזאת אשר ספוריה מפליאים לב יודעיו וכל שומעם תצילנה שתי אזניו, וכיון שאנחנו מוחזקים בהתורה כמה אלפי שנים ועליה הקרבנו אלפים ורבבות נפשות מאחינו אות הוא לעולם כי התורה נתנה בימי משה וכל העם ראו בעיניהם את כל הנסים הכתובים בה והם מסרו לבניהם אחריהם" (מבצרי הדת מאמר א' ל"ד)

הייתי מציע לך לקרוא את הספר. כמובן !לאחר! ההבנה של הרב במחברת החמישית (שזהו תחילתו של מאמר א' בכוזרי). ומה טוב שתקרא גם ספר הברית השלם מאמר אמונה.

ודע כי האדם חייב להאמין בי
ואם לא יאמין וליבו המר בצוותא עם יצרו העיקש
ישוב ויהמר בפתלתול
אוי לו מיום תוכחה אוי לו מיוצרו
יען לא יחוס על נפשו האומללה
איך יפקפק בדברי החיים בקרבו
ואין דבר העומד בפני הרצון
כי בהפקרא ניחא ליה

נאום הנביא נוסטרדמוס

מוקדש לדוד

אהלן הרב מיכי, מחכה לתשובה עדיין… תודה.

שלום ידידיה.

א. כתבתי את מה שהיה לי לכתוב כאן ובמחברת. אם לא נראה לך – לבריאות.

ב. לא הבנתי על מה מדובר כאן ומה אתה טוען.

באשר לאתיאיסט הסמוי, רק כעת עניתי על כך בהרחבה כאן באתר ואיני מוצא.
טענתי היא שאין סיבה לאסור חקירה שכן החקירה רק חושפת את עמדתו של האדם, וגם אם לא יחקור – אם כשהוא היה נחשף לכל הטיעונים הוא היה מגיע לכפירה אזי הוא בין כה וכה כופר (סמוי).
אם אדם חקר והגיע למסקנה אז כמובן שאין ערובה שזו מסקנתו הסופית, אבל הוא עשה את מה שהוא יכול. לכן לטענתי אין נפ"מ למעט זה שאין טעם לאסור חקירה.

כאן:
https://mikyab.net/שות/אמונה-2/

תודה רבה