מעות שאבדו, חייב באחריותן
במשנה בכורות ח,ח וכן בעדויות ז,א מבואר שאם הפריש אב חמש סלעים לפדיון בנו ואבדו בטרם נתנם לכהן, שחייב האב להפריש ולתת לכהן חמשה סלעים אחרים. עוד מבואר שלעומת זאת כסף פדיון מעשר שני מי שאבדו לו מעות הפדיון אינו חייב באחריותן ושוב אינו חייב להפריש מעות אחרות לעלות לירושלים.
אני לא מבין בכלל את הדיון. כסף זה משהו מופשט, מה שחשוב הוא הערך של הכסף ולא המעות, אז איך בכלל שייך לדבר על ״כסף שאבד לו״, אם אבדו לו מעות מה איכפת, שיקח מעות אחרות ?! האובייקט של המעה אבד, אבל הערך לא, הוא ייקח אחרת תחתיה וזהו.
וכן בפדיון בנו, מה הייתה בכלל ההוה אמינה? אם אני קונה משהו 10€, ונאבד לי חתיכת נייר של 10€, אני פשוט לוקח חתיכת נייר אחרת וזהו.
אם מישהו מפקיד אצלי מעטפה של כסף, והיא נשרפת. האם אני צריך להחזיר לו כסף אחר? נראה שלשיטתך כן,
אחרי שהכסף משולם הוא שייך פיזית למי שמחזיק בו. לפני שהוא שולם אני חייב לך כסף ולא משנה אלו מטבעות. בפדיון הבן זה חוב ולכן אפשר לתת כסף אחר. במע"ש זה כסף שכבר ניתן שהרי כבר יש עליו שם מע"ש, ולכן אם אבד הוא אבד למע"ש ולא לבעלים.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer