מענה לטענות מרכזיות של האתאיזם בימינו

שלום לרב. 
אשמח לדעת הרב מה עמדתו  ביחס לטענות מרכזיות של האתאיזם בימינו:
לא ניתן להוכיח את קיומו של אלוהים משום שמדובר בייצור פסואודו-מדעי, כלומר לא ניתן להעמיד אותו במבחן לבדוק אותו. לא ניתן להשתמש בהגיון לחקור אותו ובו זמנית, ניתן להשתמש בהיגיון על מנת לחקור אותו  משום שהתפישה שלנו בתור בני אדם מוגבלת.
מכאן עולה השאלה כיצד מאמינים אנשים ביישות הכזו מלכתחילה אם אינם יכולים "לתפוס" אותה:
1) יש שיאמרו שהם רואים את התערבותו של אלוהים ביומיום כל העת- טענה זו שגויה משום שהיא מכילה את התפישה הסובייקטיבית של כל אדם, וכל הנראה מייצגת תפישה שגויה של המציאות משום שכאשר ידרשו לתת דוגמא לא יתארו מקרה שיוצא מגדר הטבע, אלא צירוף מקרים שניתן להסבירו בדרכים אחרות.
2) טענה נפוצה אחרת היא שה"בריאה" מעידה על הבורא. טענה זו גם אינה תופסת משום שהיא מסתמכת על חוסר מידע בקרב האנושות לגבי היווצרות היקום. כפי שבעבר סברו כי הבעל הוא זה שמוריד את הגשמים, כיום אנו יודעים כיצד גשמים יורדים וכי לא מדובר בהתערבות על טבעית.
3) שרידותו ויחודו של עם ישראל: מדובר בנושא שנחקר הסטורית, ושוב הניסים המתוארים אינם אלא אירועים הסטוריים המתארים כיצד דווקא גירושם של היהודים והרדיפה אחריהם תרמו לדביקותם באמונה. דווקא רדיפה עשויה לשמר ולאחד. באשר ליחודו של עם ישראל. מדובר בגאווה ממעלה עליונה, קיימים אינספור עמים ואוכלוסיות ברחבי הגלובוס שישראל נמנית עבורם יחד עם מיקרונזיה והאיים הקנריים. איזור שולי וחסר חשיבות. שלא לדבר על גודלו של היקום ועל טווח הזמן בו הוא קיים. בטווח זה האנושות כולה פחותה מגרגיר אבק.
4) התנ"ך: התנך מהווה עדות כתובה עבור הקשר שאלוהים יצר עם היהודים. אך דווקא ביקורת במקרא, הארכיאולוגיה, וכתבים קדומים אחרים מוכחים ורומזים כי התנך הוא מסמך שאינו מדוייק בלשון המעטה. וגרוע מכך, התנך מציג דמות הגדרתית של אלוהים בעלת רגשות ותחושות שדומה לאלים האחרים באזור דוגמת הבעל. גם סיפורים שונים בתנך נראה שהועתקו או לקחו השראה מסיפורים עתיקים אחרים באזור. רק לאחר חורבן הבתים, כאשר עם ישראל איבד את הפולחן הממשי ואת מוסד הכהונה, היהדות הפכה לדת בעלת סימבוליות חשובה והפכה את אלוהים מאל פריפריאלי לאל אבסולוטי- האל הפך לרעיון, בניגוד שלאלים אחרים שניתן לחסלם על ידי חיסול הפסילים שלהם או מקדשיהם, רעיון לא ניתן לחסל.
5) מעמד הר סיני: לדעתי זהו טיעון שאין טעם אפילו לציינו. מעמד הר סיני מתואר אך ורק בתורה. אותו מסמך שדרכו מראים מאמינים שמעמד הר סיני ארע. מדובר בטיעון מעגלי ועל כן הוא לא תקף. בנוסף לטיעון שנשמותיהן של כל היהודים היו בהר סיני. שישאל עצמו כל אדם מאמין ויאמר את האמת: האם יש לו זיכרון כלשהו ממעמד הר סיני?
6) מרבית האנשים מאמינים באלוהים ויש הרבה מאוד מאמינים העוסקים במדע: לפי טיעון הרוב עלינו למעשה להתנצר, להתאסלם או להפוך לבודהיסטים. העובדה שרוב של אנשים עושה דבר מסויים לא מעיד על כך שהם צודקים. מדענים דתיים לרוב לא יטענו לדוגמה כי הגרסה לבריאת העולם כפי שהיא מתוארת בספר בראשית, היא הדרך האמיתית בה נוצר היקום. הם יטענו כי מדובר בדרך מטאפורית להמחיש תהליך ארוך מאוד או תהליך רוחני וכדומה. כך גם עם אבולציה, אביוגנזה ועוד מגון נושאים. חשוב להדגיש כי מדענים דתיים לא מבצעים את הפרקטיקה הדתית בעת עבודתם, אם מדען דתי יחליט כי התשובה לאתגר שניצב בפניו היא כי אלוהים אחראי לכך, הוא ייזרק תכף ומיד מן הפקולטה. בעבור אנשים רבים הדת היא מסגרת השתייכותית חברתית מגובשת והמוסיפה ערך לחייהם, ועל כן הם אינם רואים סתירה בין עבודתם לחיים החברתיים שלהם.
7) קיים פן נוסף לאמונה והוא הפן הטבוע בנו אבולוציונית, זו הרצאה מעולה המסבירה מדוע נוטים אנשים להאמין בהתרחשויות על טבעיות מכל סוג, אלוהיות ושלא אלוהיות. מדוע קיימת באדם בכלל "האמונה" כיצד היא תורמת לשרידותו, כיצד היא למעשה תכונה שבעלי חיים אחרים גם ניחנים בה וכיצד היא עשויה להטות את תפיסת המציאות. https://www.ted.com/talks/michael_shermer_the_pattern_behind_self_deception?language=he
8) מוות קליני: בדומה להשפעה של סמים ושאר חומרים, מוות קליני מוביל לתפקוד חלקי או קלוקל של המוח, דבר שעשוי להשפיע על תפיסת מציאותו ולערבב דמיון עם המציאות. קיימים אינספור הוכחות ומחקרים המפריכים את העניין בגיגול פשוט. עבורי ההוכחה הפשוטה היא כי אנשים במוות קליני חזו בדמויות על טבעיות בהן האמינו. נוצרי חזה בישו, מוסלמי במוחמד וההודי צפה בגאנש בעל ראש הפיל, איש לא חזה באלוהים של האחר המוכיח אותו על טעותו.
9) סיאנס: לעיונכם האפקט האידיואומוטורי   https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%90%D7%A4%D7%A7%D7%98_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%93%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99
לקריאה רצינית יותר ניתן לפנות למאמרים המצויינים בסוף הדף
10) נס אישי: הוכחה אישית, נס סוביקטיבי הוא אינו נס, הוא דבר שבאותה נקודת זמן לא יכולת להסבירו. מאחר שמדובר במקרה שקרה אך ורק לפרט היחיד, קשה למתדיין לטעון טיעונים כנגד, משום שזה לא צפה בתופעה. בכל אופן, מקרה אישי כולל אך ורק את שיקול דעתו של הפרט שחווה את האירוע וניתן להניח ששיקול דעת זה היה מוטעה על סמך פנטסטיות הטיעונים של הפרט. כך אדם שטוען כי ראה חד קרן יזכה למבטים מוזרים במקרה הטוב ויזרק למוסד רפואי במקרה הרע.
שלושה טיעונים נוספים שאינם קשורים לשאלה מדוע אנשים מאמינים מלכתחילה באלוהים. אלו הם טיעונים שלדעתי המאמינים צריכים להידרש גם אליהם:
א) קיימת תופעה תמוהה בה כל אדם שנולד מאמין בדת של הוריו ובנוסף על כך (ברוב המוחלט של המקרים), ימשיך להאמין בבגרותו, כששיקול דעתו כבר התגבש, בדת אליה נולד. האם לדעתכם מדובר בצירוף מקרים גרידא, או שהדבר גורם לכם לפקפק באמונתכם ולו במעט, הרי אני רוצה להאמין שהעם הנבחר עניו כמעט כמו נביאו ולא יטה לומר שהוא טוב וחכם יותר משאר אומות העולם.
ב) תקיפותה של התורה בעולם הנוכחי. אני סבור כי העולם הדתי שם לב למרדף הנואש והמתמשך שהוא מנהל כנגד העולם המודרני מאז היווצרות המודרנה: מרדף מעגלי ששלביו כאלה: תחילה, דחייה מוחלטת של הרעיון החדש שהוצע, בחינה והתנסות ברעיון החדש, קריסה בקרב אזורי התפר הדתיים והחילוניים היכן שקיים מגע וקשר רציף בין שני סוגי האוכלוסיות, ביקוש הולך וגובר בקרב האוכלוסיה הדתית לרעיון, הכשרת הרעיון על ידי הסמכות הדתית, התבצרות שמרנים מועטים בעמדתם וקבלה של הרעיון על ידי רוב הציבור הדתי. כשהמצב כזה יש לשאול האם לא מדובר במצב בו התורה למעשה מתקפלת בידי רצון הציבור כביכול על ידי פרשנות מחודשת שלה?
ג) מוסריותה של התורה בעולם הנוכחי: נקודה זו רגישה במיוחד למאמינים דתיים משום שמתוך הגדרתה של התורה, היא מקודשת וכי דבריה הם אמת מוחלטת, הוראות היצרן. אבקש לא לראות בקטע זה התרסה אלא שאלה תמימה שמטרתה להביט דרך עינכם, המאמינים. התורה  מחזיקה בעמדה ברורה בה החזקת עבדים הינה דבר רצוי,קיימת התייחסות לנשים ולילדים בתור רכוש וכי המתת אדם במקרים מסויימים היא רצויה. (אני מודע לטיעון הסנהדרין). השאלה שעולה מכאן היא, ברור כי התורה נכתבה בזמן שונה, בו כללי המשחק היו שונים. האם זו לא שגיאה לנסות ולאכוף את כללי התורה גם בימינו אנו? האם למעשה אין מקרים בהם אתם מתעלמים מן הפסוקים "הבעייתיים" הללו? האם פרשנות מחודשת של פסוקים אלו היא לא דרך עקומה לרמות ולומר כי הנה זו אותה גברת בשינוי אדרת?