מעשה משכב זכר
שלום הרב
בפרק נושא הומוסקסואליות בעמ׳527 בכותרת על השינויים בהלכה
כתבת וניסתה להסביר איך ניתן להתיר היום לה׳ס קיום משכב זכר
מחמת אונס שיש להם ,היות ויודעים היום שזה נטייה טבעית
ולא מחת היצר ופעם אסרו הפוסקים כי חשבו שזה בגלל היצר.
אתה מניח שהאיסור מכוון על אנשים רגילים״
1) הערה על העמ׳ לעיל- משתמע שם על פניו שאתה מנסה להסביר
איך יהיה ניתן להתיר איסור(משכב זכר)מפורש של התורה שזה
נשמע כפרני לגמרי והיית צריך לציין שאתה מתכוון לפטור
מחמת אונס יצרי ואני שהתקשיתי להאמין חוץ מהספר טרחתי
גם לבדוק כאן באתר בטור 225 בטוקבק של הטור ושם הבהרת
שמדובר על ההתר בדיעבד כדי לפטור אותו מעונש מחמת אונס.
2) אתה אומר שהאיסור (המעשה כן) לא צריך להיות רלוונטי היום כלפי
ההומוסקסואליים בגלל יסוריי היצר שהם עוברים,ואני מתפלא מאוד
האם הקב״ה כשציווה את זה לא לקח בחשבון את הדבר הזה
את הקושי ,הרי אין הקב״ה מנסה את האדם אלא אם כן הוא יכול לעמוד
בו ,ועוד הרי בכך אתה מרוקן את המצווה מתוכן אם זה לא חל על
הלה״תבים על מי זה יופנה,על אדם רגיל הרי אין לו יצר חזק כלפי אותו מין ?
ראשית, ככלל, אני ממש לא מתעניין בשאלה הם דבריי הם כפירה או לא. מבחינתי מה שחשוב הוא האם הם נכונים או לא.
לעצם העניין, יש מקום לראות זאת כטענת אונס, אבל זה נראה לי פשוט. זה אונס לגמרי. טענתי היא שיש אולי מקום לומר שהאיסור מעיקרא נאמר רק על מי שעושה כן מחמת יצרו ולא על מי שזה טבעו. לכן איני מבין מה אתה מקשה מהקב"ה. אם אני צודק אז גם הוא התכוון לזה.
ההנחה שהוא לא מנסה את האדם בניסיון שאינו יכול לעמוד בו היא הנפצה שאיני יודע מניין היא שאובה. יש לא מעט אנשים שלדעתי מועמדים בניסיונות שאינם יכולים לעמוד בהם. מקלפטומנים, המשך ביצרא אלבשא, וכלה בדברי רבי אלעאי על אדם שרואה שיצרו מתגבר עליו (ראה רי"ף ורא"ש במו"ק, שכתבו שדבריו סותרים את המימרא הכל בידי שמים חוץ מירא"ש).
למה אין להניח אפריורית שאין הקב"ה בא בטרוניה עם בריותיו, ובכלל זה איסורי משכב זכר וגזל? את הדוג' של יצרא אלבשא ניתן לדחות בכך שכלל זה עוסק בהנאה מסוימת של האישה ולא בעבירה אקטיבית על ההלכה.
אפשר להניח הכל אפריורית, אבל אפוסטריורית זה בלתי סביר.
שלום תודה על התשובה
מה לגבי זה ריקון המצווה מתוכן-הרי לא יכול להיות רלוונטי שהאיסור
יופנה כלפי אדם רגיל מכיוון שאין לו משיכה כלפי אותו מין
יש דבר כזה בכלל אם כן אלה נדירים?
לא הבנתי את השאלה הזאת. כלפי מי מופנה איסור גניבה או רצח? מי שיש לו יצר לרצוח. כך גם איסור הומוסקסואליות. מי שטבעו שונה אולי לא נאסר. למה זה מרוקן את האיסור מתוכן? אסור לעשות זאת מתוך יצר הרע. הנדירות ממש אינה רלוונטית לעניין. וכי אין איסורים נדירים? וזה גם לא נדיר. זה תלוי תרבות, אבל במקומות רבים נוהגים לקיים יחסים כאלה מחמת היצר למרות שיכולים גם לחיות עם אישה.
לכבוד הרב מיכאל אברהם.
מדבריך עולה [אם הבנתי נכון] שהומוסקסואל אנוס ולמעשה לא נכנס לקטגוריה ההלכתית של משכב זכור. אם כך הוא, מדוע שההלכה לא תתיר לו לחיות עם בן זוג ממינו או מינה ויקימו משפחה עם ילדים? אפשר להתנות זאת בכך שכמו שיש ימי נידתה אצל האישה בנישואיה, כך שני גברים לא יקיימו משכב זכור אלא רק בכל דרך אחרת [בבחינת "בא עליה כדרכה ושלא כדרכה בכל אבר שירצה" ר"מ] ובנוסף יתחייבו בשטר ביניהם לשמור אמונים [מעין נישואין].
אודה לתשובתך.
יש בדבריך קפיצה בעייתית. העובדה שמדובר באונס לא אומרת שצריך להתיר זאת הלכתית. אונס הוא טיעון פטור ולא טיעון היתר. הדרישה ההלכתית העקרונית היא לעמוד באיסור, אבל מי שעובר עליו הוא אנוס וכך יש להתייחס אליו. אגב, כאן אין שינוי במציאות שמחייב שינוי הלכתי. להבנתי כל זה היה נכון תמיד. בספר השלישי הצעתי מנגנון היתר של ממש (שכל האיסור נאמר רק כלפי מי שעושה כן מחמת יצרו ולא מחמת טבעו), אבל אני רחוק מלהיות בטוח בו.
אשמח אם כבודו יפרט מהי ה"קפיצה בעייתית". כי ממאי נפשך, אם ההומוסקסואל אנוס או אם האיסור של משכב זכור לא חל עליו, מדוע שלא יקים משפחה עם בן מינו או מינה? או לחילופין מהו הפתרון האפשרי במציאות חיינו?
בתודה.
הסברתי. העובדה שמישהו אנוס לא אומרת שהוא עושה משהו מותר ושיש להתיר לו זאת לכתחילה. האם לדעתך צריך לכתוב בשו"ע היתר לאשת איש להיאנס על ידי גבר זר? היא אנוסה ופטורה.
אין לי פתרון, וכבר הסברתי שזה לא קשור בשום צורה למציאות חיינו. זה היה נכון תמיד.
מה הפתרון שלך לקלפטומן? אתה מציע למסד את הגניבות שלו, ולכתוב בשו"ע היתר לגנוב אם אתה קלפטומן? אני לא מבין את ההתעקשות הזאת.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer