מצב סיכון של בריאות הציבור בשבת
שלום הרב
יהודי שומר מצוות מטייל בשדה בשבת, והנה הוא רואה צינור קולחין גדול פרוץ והקולחין ניגרים לארץ וניספגים בה. היהודי יודע שאין חשש שמים מזוהמים אלו יגיעו מיידית למי השתייה. אך הוא יודע שהם יגיעו למאגר מי התהום ויזהמו אותו. כדי לעשות את העניין ליותר דרמטי- במים אלו עשירים במתכות כבדות.
פקוח נפש מיידי אין כאן, אבל בהחלט קיימת סכנה עתידית לבריאות הציבור. מה יעשה אותו יהודי- יטלפן בשבת למי שאחראי על תחזוקת צינור זה, או ימתין עד לצאת השבת?
כל טוב
בשאלות של בריאות הציבור ההלכה רואה גם מקרים רחוקים כפיקוח נפש. המקור לזה הוא דין גחלת של מתכת ברשות הרבים, שמותר לכבות אותה בשבת. לדעת הגאונים מותר אפילו כיבוי דאורייתא, כי סיכון לציבור, גם אם הוא עקיף, נחשב כפיקו"נ שמצדיק חילול שבת. לפרטים כמובן צריך להיכנס לכל מקרה לגופו. אבל זו התשובה העקרונית.
היי מיכי
תשובתך בנושא השני התמיהה אותי, ולא נתקררה דעתי עד שגיגלתי בנושא "גחלת של מתכת"
ומצאתי:
רמב"ם
כיבוי והבערה בגחלת של מתכת
הרב מנחם מענדל כהן
שליח כ"ק אדמו"ר – סקרמנטא, קליפארניא
כתב הרמב"ם הלכות שבת פי"ב ה"א: "המחמם את הברזל כדי לצרפו במים הרי זה תולדת מבעיר וחייב".
ומה שרלוונטי לענייננו:
וי"ל בזה עפ"י מה שמביא המגדול עוז מרבינו חננאל לבאר בגמ' למה מותר לכבות גחלת של מתכת ברשות הרבים כדי שלא יזוקו בה רבים ואסור לכבות גחלת של עץ וז"ל: "כי כיבוי גחלת של מתכת בזמן שהיא חמה היא שחורה והרואה אותה דומה שהיא צוננת לפי שאין בה אדמימות כגחלת לוחשת ונמצאו בני אדם נזוקין בה לפיכך מותר אבל גחלת של עץ אם תסור אדמימות נכבת כבר ואם אדמימות בה כל הרואה אותה מתרחק ממנה ומכל פנים אין אדם נזוק בה כי השחורה כבר כבתה והאדומה מתרחקין ממנה", עכ"ל.
ולפיכך ההלכה מדברת על נזק בהווה [בחינת – ולפני עיוור לא תשים מכשול] בעוד ששאלתי המקורית התייחסה לעתיד!
רבי ע' יצ"ו. ראשית, עם כל הכבוד לרב גוגל, הוא לא תחליף להכרת המקורות וההלכה. שנית, גם כאן מדובר בנזק עתידי. מישהו בעתיד יתקל בגחלת ויינזק. אין כרגע מישהו קונקרטי שהגחלת "רודפת" אותו. לכן מה שכתבתי עומד בעינו.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer