מצווה לקיים דברי המת

אני מדבר באופן שהאב אמר שרצונו לכתוב צוואה אך לא הספיק, וגילה שברצונו לתת גם לבנות.
ממיחא הבן מוחזק כי הוא קם תחתיו, אבל היות ובחוקי המדינה הירושה מתחלקת בשווה, הבת יכולה לעקב את החתימה שהיא מוותרת על חלקה, וממילא נמצא שהבן יקבל רק חלק יחסי, והבת טוענת שהיא מקיימת את רצון המת, ולכך אינה מחוייבת בהשבת אבידה.
כמדומני יש איזה רע"א בשות א סח שאומר שיש חובה לכבד את האב בכספו של האב, השאלה האם ירושה נחשבת לכספו, או בגלל קם תחתיו נחשבת לכספי הבן?

זה כבר עלה כאן בעבר. אם אוחזים בשיטה (המקובלת על רוב הפוסקים) שלחוקי המדינה אין מעמד ביחס לירושות, ודין התורה הוא הקובע (כי זה איסור ולא ממון), אז הכסף שייך משפטית לבן, והבת חייבת לחתום כדי לא לגזול אותו. אם אוחזים שיש מעמד לחוקי המדינה גם ביחס לירושה אז המצב שונה כמובן.
בהנחה שהכסף הוא של הבן, עולה שאלת מצווה לקיים דברי המת. ראה סקירה כללית כאן:
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%94_%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%9E%D7%AA

וגם כאן תראה דיון האם זו חובת גברא או קניין בנכסים:
http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/151-2.htm