מצוות עשה

כך למשל בבריסק נוהגים להסביר (בעקבות בית הלוי והגרי"ז) שיש מחלוקת רמב"ם וטור האם מילה היא מצוות פעולה (למול) או תוצאה (להיות מהול). ונפ"מ האם חוזרים על ציצין שאינם מעכבים אחרי סיום המילה ביום חול. אבל שניהם מסכימים שזה עשה ולא לאו.

עדיין לא מספיק הבנתי אשמח לחידוד. אני משער שלא התכוונת למה שאני הולך להגיד עכשיו, אבל כך זה היה נשמע לי, אז אני אסביר מה הבנתי ואשמח שתתקן אותי.
אנחנו מדברים על האפש' שהתוצאה המבוקשת היא ההיות ללא ערלה, כי הימצאות הערלה זה עניין שלילי. אם הבנתי נכון אתה טוען שמה שמגדיר את העניין כעשה זה שיש כאן לא רק דרישה של להגיע למצב שלא תהיה ערלה, אלא דרישה לפעול להסרתה. זה לא חוזר להגדרת המצוה כמצוה בפעולה? התקשיתי דוקא בגלל האפש' שהעניין זה התוצאה..
אם הבנתי נכון לזה הייתה מכוונת ההערה האחרונה, לגבי פו"ר, שגם מצוות שעניינן בתוצאה גדרן הוא חובת פעולה. חשבתי על האפש' הזו (בעקבות המאמרים שלך על פו"ר לפ' בראשית), אבל חשבתי שזה לא ממש עוזר כי אם הבנתי נכון את החילוק בין עשה ללאו העניין אינו נוגע לאופן שבו הקב"ה השית את הציווי, אלא להגדרות המציאות מצד עצמה, כחיובית או שלילית.
את ההערה לגבי הטד"ב לא כ"כ הבנתי, אה"נ אני רואה שיש עניין חיובי של כניסה בברית, אבל שאלתי על הפרט של הסרת הערלה משום מיאוסה.
וכן לא כ"כ הבנתי את התוספת מבריסק, כי יצאתי בדיוק מהקושי הזה, שברור לי שזה עשה ואע"פ כן יש שאומרים שזה מצוה בתוצאה, וניסיתי להבין איך זה מסתדר (דרך אגב לא דקדקתי בפנים, אבל יכול להיות שהתוצאה לפי ביה"ל אינה הסרת הערלה המאוסה, אלא ההיות חתום באות ברית, שזה ודאי עניין חיובי, וא"ש שנחשב מצ"ע).
תודה על התשובה.

זה בדיוק מה שהסברתי. מצב עם ערלה הוא שלילי, אבל לעשות פעולה להסרת הערלה המאוסה היא כשלעצמה מצב חיובי.
עוד הסברתי שזה לא קשור בהכרח להגדרת המצווה כפעולה או תוצאה.