מצות אכילת קדשים להרמב''ם
הרמב"ם כתב מצוה פ"ט שהמצוה של אכילת קדשים היא רק בכהנים ובקדשי קדשים שרק שם נאמר הציווי והמצוה
אך הוסיף שגם בקדשים קלים יש מצוה שהיא הגררת
א. לא הבנתי מה זה נגררת, או שזה מצוה או לא
ב. מדוע זה נגרר אם אין ציווי מפורש על זה אז אין זה מצוה ולמה שיגרר
ג. לאיזה מצוה זה נגרר למצוה של אכילה וכפרה או של כללות הקרבת הקרבן
ד. האם כוונת הרמב"ם שגם בחלק הבעלים יש מצוה נגררת.
נשמח מאוד שכבוד הרב נענה וירחיב בענין או יציין למקום שהרחיב בזה היות ועסק טובא בשרשי המצוות להרמב"ם
בתודה ובברכה
לא יודע. באמת מעניין. יש שתי אפשרויות להבין את דבריו: או שזוהי מצווה מדרשה ולכן אינה מנויה. לא משמע כן בדבריו. או שזוהי מצווה שאינה חלק מהכפרה אבל היא אכן מצווה. לכן היא לא נמנית כמצוות נפרדת כי היא חלק מהמצווה של הקרבן עצמו. זאת שלא כמו בקדשי קדשים שבהם האכילה נמנית כמצווה בפני עצמה. מענין בהקשר זה המושג 'גרירה' במלאכות שבת בהלכות שגגות. https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%A7%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA:%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A8%D7%94
חן חן על השתדלות לענות לשאלתי
ואכן פלא שלא עמד בענין הזה בספרו ישלח שרשיו בשרש הי"ב ששם מתייחס הרמב"ם לאכילת קדשים, חיפשתי שם אם התייחסתם לנושא ולא מצאתי
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer