מתנות לאביונים
ברור מתוך הגמרא (מגילה ז) שהיו נותנים מתנות לעניים ביום פורים עצמו ולרוב נתנו אוכל לצורך סעודת פורים.
כיום שבו הכלכלה שונה, ואדם מכין את צורכי סעודתו כמה ימים לפני כן האם לא נכון לתת מתנות לעניים כמה ימים לפני פורים?
לכאורה המקור לתת בו ביום זה המ״א שבו חושש שמא העני ישתמש לפני פורים. בעיני נראה משונה מעוד שאנו מעדיפים את הנותן על פני המקבל. כלומר החויה היא שצריך לנענע את העני כדי לצאת ידי חובה.
דווקא פורים שבו אנשי כנסת הגדולה אפשרו לקרוא את המגילה כמה ימים לפני פורים כדי לספק צורכי הכרך, היה מן הראוי לתת מתנות לעניים באותם ימים ולאפשר לעניים להתכונן לפורים ולא להמתין בו ביום (כמובן רק לאחר קריאת מגילה) לראות האם בכלל יהיה להם ממה לעשות סעודה.
אשמח לדעתך
מסברא אתה לגמרי צודק. בפרט אם נותנים לעניים כסף ולא מזון.
אבל אתה לא צודק בזה שהמקור לנתינה בו ביום הוא המג"א. ראשית הוא עצמו מביא זאת בשם בעה"מ. מעבר לזה, כך פשט הרמב"ם וכך פשט הסוגיות וכל הפוסקים. להיפך, נראה שההסבר שנותנים בו ביום כדי שהעני לא ישנה למטרה אחרת הוא חידושם של המג"א ובעה"מ (היה מקום לומר טעם אחר: שהנתינה צריכה להיעשות בו ביום כי היא מדיני היום. בפרט אם הנתינה היא עבור הנותן ולא עבור המקבל – ראה בטור 236 וגם נפ"מ שם). אמנם בשו"ע מדייק לגבי משלוח מנות שיש לעשותו ביום ולא בלילה, ובמתנות לאביונים לא כתב כך, וצע"ק.
אבל לדינא נראה שאם נותן מראש כדי שהעני ישתמש בהם לסעודת פורים זה גם בסדר. גם מצד הטעם של בעה"מ וגם מסברא לגבי גדר המצווה שכן גם זו נחשבת כנתינה לפורים (כל עוד הכסף נמצא אצלו בפורים). ובאמת לא מצאנו התלמוד להדיא את הדין לתת בו ביום, אלא שכך כתבו הפוסקים. וכל עוד הגמרא לא כתבה זאת כדין מחייב זה באמת לא מחייב ויש מקום לנהוג כפי הסברא.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer