נבואה ואלוקים של הראיה הקוסמולוגית
שלום רב,
בהצגתך של הראיה הקוסמולוגית אתה אומר שאין לנו היכרות וניסיון של אלוקים (אם לא היה ככה הוא היה זקוק לסיבה). אתה גם מזהה האלוקים של הראיה הזאת אם אלוקים של התנך (בעזרת תערו של אוקאם).
נראה לי שיש סתירה. האלוקים התנכי מגלה את עצמו, ויש לאנשי התנ״ך ״נסיון של אלקים״ (דרך הנבואה) : לכן היהלאנשים האלה היכרות וניסיון של אלוקים מה שאי אפשר לגבי האלוקים של הראיה.
הם יודעים אם הוא הכרח המציאות או זקוק לסיבה? איני חושב.
סליחה. לא הבנתי תשובתך.
רק רציתי לדעת אם אתה חושב שנבואה אפשרית עם אלוקים מוגדר כהכרח המציאות?
למה לא? הנביא עצמו מבין שאלוהים הוא הכרח המציאות שאינו זקוק לסיבה כדי להתקיים. אצלו זו עובדה ידועה ולא רק השערה או אפשרות כמו אצלנו.
למה לא? מפני שיש לנביא נסיון של אלוקים, הרי הוא מדבר איתו! אבל לפי הראיה הקוסמולוגית, אי אפשר שיהיה נסיון של האובייקט ״אלוקים״.
רק משה רבינו דיבר עם אלוהים, כל השאר לא.
אבל די שאחד עשה את זה כדי להוכיח שניסיון של אלוקים אפשרי.
יוסף, אתה קורא מה שאני עונה לך? עושה רושם שלא.
משה רבינו ביקש לראות את אלוהים אך אלוהים אמר לו כי לא יראני האדם וחי. כלומר זה ניסיון בלתי אפשרי לראות את אלוהים. וכל השאלה שלך נופלת מעיקרה.
לא חושב שהיא נופלת. הצבעת על ניסיון מיוחד (לראות את אלוקים) שהוא בלתי אפשרי אבל די שיש ניסיון אפשרי אחד (לדבר עם אלוקים) כדי לאשש שאלתי.
במובן הזה לכולם יש ניסיון עם אלוהים שהרי אלוהים ברא את העולם. ואין שום דבר מיוחד בנביא.
ואז השאלה שלך חלה על הכל. כיצד יתכן שאלוהים ברא את העולם. שאלה שאין ולא תיתכן עליה תשובה רצינית.
הכל או כלום.
לשיטתך אכן השאלה חלה על הכל. לשיטתי, ואני חושב שכל אדם סביר יסכים, כשאתה מדבר אם מישהו יש לך ניסיון של המישהו, כשאתה רואה את תוצרות של המישהו אין לך ניסיון (במובן הקלסי של המילה) של המישהו.
@מיכי
אני כן קורא. אבל אני חושב שלא שאלתי נכון כי איני רואה קשר בין שאלתי לבין תשובתך.
הינה הטיעון שלי, בבקשה האם אתה יכול להצביע איפוא אתה חולק?
טענה א׳ : הראיה הקוסמולוגית מוכיחה שיש אובייקט שקוראים ״אלוקים״
טענה ב׳ : האובייקט הזה, היות הכרח המציות = לא זקוק לסיבה, הוא מעבר לניסיון האנושי.
טענה ג׳ : האלוקים התנכי הוא לא מעבר לניסיון האנושי (מפני שגילה את עצמו, ודיבר עם נביאים, וכו׳)
מסקנה : האלוקים הקוסמולוגי לא יכול להיות האלוקים התנכי
שאלת נכון וכבר עניתי. הטעות היא בטענה ב. הוא לא זקוק לסיבה. בלי קשר לניסיון. אני רק טוען שדברים שאינם בניסיוננו לא חייבים להחיל עליהם את עקרון הסיבתיות. אבל גם דברים שבניסיוננו אולי חסרי סיבה. למשל אם הניסיון הזה כרוך רק באינטראקציה מופשטת כמו עם אלוקים. בניסיון כזה אי אפשר להתרשם האם מדובר במישהו שהוא הכרח המציאות או לא.
חשוב על מצב שבו הייתי פוגש יצור X והיה מתברר לי מניסיוני (השד יודע איך) שהוא הכרח המציאות. האם זו אמירה אוקסימורונית? האם כל מה שבניסיוני חייב להיות קונטינגנטי? ברור שלא.
אני חוזר על עצמי שוב ושוב, ואיני רואה טעם להמשיך.
אין טעם להמשיך הבנתי אותך נכון.
תודה רבה
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer