נדה מדאורייתא בימינו

רגע בהלכות נדה אתה נוהג שהכל דרבנן ? ואם לא מדוע , הוא הדין בכלים

תוכל להביא דוגמאות של מנהגים שהתעלמו לאחר שינוי נסיבות גם בפסיקה השמרנית?

הסיבה שהחמירו היא כנראה שההרגשה היא סימן ולא סיבה. והא ראיה שיש טמאות מן התורה גם בלי הרגשה (כגון שמצאה דם בבדיקה פנימית). הא קמן שאם ברור שיצא מהמקור אז טמאה גם בלי הרגשה. ואם בזמננו נשים לא מרגישות זה אומר שהשתנה הטבע והדם יוצא מהמקור בלי הרגשה. ממילא יש טומאה דאורייתא גם בלי הרגשה.

לשאלתך השנייה, ראה מאמרי ביטול תקנות בימינו.

להוסיף קצת בדיון לגבי הרגשה, כשלמדי הסוגיא יצא לדעתי שרוב הראשונים ופוסקים סוברים שהרגשה היא סיבה. המהר״ם מלובלין מוכיח מדברי הרמב״ם שכותב ״ואם לא הרגישה ובדקה ומצאה הדם לפנים בפרוזדור ה"ז בחזקת שבא בהרגשה״, הרי לא כתב שהרי ברור שהגיע ממנה, וכן סתימות הראשונים בספרי הפסק שלהם כמו רמב״ן וראב״ד שהרגשה היא סיבה וכן משמעות הט״ז בריש ק״צ.

הטעם שבדיקה פנימית אוסרת הוא משום שחוששים לחילוף הרגשה עם הרגשת העד מאחר שחזקת דמים באים בהרגשה (עי׳ רמב״ם הנ״ל)

הערוך השולחן ובעקבותיו ר׳ משה פיינשטיין כותבים שיש הרגשה בזמנם אלא שהנשים לא מבינות במה מדובר. מה שהבנתי מתשובת ר׳ משה שברגע שהאשה יודעת בבירור שהתחיל וסתה בלי לבדוק הבגדים שלה מניחים שהיה הרגשה.

אבל עדיין קשה למה לא מסבירים להם באיזה תחושה מדובר ולא לשער מתי יש להם , וגם לברר האם יש חזקה זו היום בטיפת דם ונפקא מינה לבדיקה פנימית?

מאמר מעניין מצאתי שמביא תוצאות סקר בענין הרגשה בזמננו נמצא כאן: https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=56&id=1672

למיכי,
תשמע אני לא מבין מה שאתה אומר אבל בגמרא מבואר שעל ידי בדיקה יש לתלות ההרגשה בהרגשה עד ולכן טמאה ,
אין זה מקור להא דיש מצב לטמאות אשה ללא הרגשה
פשוט לא הבנתי מה שרמזת לי בזה ?

לא רמזתי, כתבתי. אם ההרגשה היא סימן ולא סיבה זה הסבר לחומרת פוסקי זמננו לטמא בלי הרגשה. לגבי בדיקה פנימית ועוד היכי תמציס לטומאה בלי הרגשה, וניתן לדון על כל אחת מהן.

תוכל להבהיר לי את המשפט האחרון שלך
(סליחה שאני מפריע -פשוט לא מבין)
חוץ מזה האם ניתן לקבל עותק דיגיטלי של אין אדם שליט ברוח מאחר שקניתי את הספר ?

התכוונתי שבדיקה פנימית בלי הרגשה הייתה דוגמה לטומאה ללא הרגשה, ויש עוד. וניתן לדון על כל אחת מהן האם זה סימן או סיבה.
פנה אליי במייל.

תוכל לשלוח לי לינק למה שענית על הביקורת של יצחק שילת על הספר השני של הטרילוגיה שלך?

מניח שכוונתך לרב יצחק שילת? מן הראוי לאזכר אותו כך.
אפשר פשוט לחפש באתר:
https://mikyab.net/posts/69465/

הראיה הגדולה הם דיני וסתות, שבמפורש מניחים שתיתכן טומאת נדה אף שהאישה לא יודעת שראתה. ואף שאין ההרגשה סימן לכך שהדם בא מן המקור, הם סיבה לכך שזו "ראיית וסת" ולא הפרשה בעלמא, ולכן בימים שראויים לראיה אין ההרגשה מעכבת.