נדה צניעות שמירת עניים
יש פרשנויות תכליתיות לשלשה מצוות שרציתי לדעת אם הן נכונות לדעתך:
1. צניעות- מיועד (או מועיל ?) לראות את השני כסובייקט ולא כאובייקט (קראתי את זה בשו״ת אבוא בתיך של הרב דוד סתיו ח״ב סי׳ ו, הוא כתב את היסוד ביתר ברירות וביתר עמקות כמובן וביסס אותו היטב, אבל הקו הכללי הוא כמו שאמרתי)
2. נדה- מיועד (או מועיל ?) להפריד את בני הזוג לגרום לגעגועים והכל. על בסיס זה הביאו את הגמ׳ ״האשה כשהיא חוזרת מהמקווה חביבה על בעלה כשעת כניסתה לחופה״.
3. שמירת העיניים – מיועד (מועיל ?) שלא יהיה לגבר כל מיני תמונות וראיות וסרטים בראשו וככה הוא יהיה שמח באמת באשתו גם אחרי 15 שנים וגם אם היא כבר לא נראית כמו בעבר אבל הוא שמח בה כי זה הדבר היחיד שהוא מכיר.
חוצמזה, כתבתי בכל פעם בסוגריים ״מועיל ?״, לרמוז על שאלה אחרת והיא:
לאיזו שאלה הפרשנות התכליתית באה לענות: לשאלת ״למה נצטווינו לקיים את המצווה, למה היא מיועדת ?״ או לשאלת ״הבורא ציווה לקיים את המצווה מסיבה x y z בסדר, אבל למה זה יועיל לי ? למה זה יעזור לי בחיים ?״
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
לגלות עוד מהאתר הרב מיכאל אברהם
Subscribe to get the latest posts sent to your email.
אה, ושיהיה במזל טוב. הרבה שמחה, אושר ונחת. ויה"ר שיקוים בך: ראה חיים עם האישה אשר אהבת. אני אתכם שם. 🙂
תודה רבה ! היום זה הנישואים האזרחיים ויום ראשון החופה בע״ה. אתה חסר לנו! תודה הרב
וזו עדות בישראל לשינוי המצב בצרפת המעטירה. בעבר (במאות 19 ותחילת ה-20) חכמי צרפת רצו להסתפק בנישואין וגירושין אזרחיים בלי הטקס הדתי (זהו פולמוס "יש תנאי בנישואין"), וב"ה סרה מחשבה רעה זו מליבם. מזל טוב.
הרב מדוע שמירת העיניים אינה חובה הלכתית? צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד. ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאחד מהעריות. ואסור לשחוק עמה, להקל ראשו כנגדה או להביט ביופיה. ואפילו להריח בבשמים שעליה אסור. ואסור להסתכל בנשים שעומדות על הכביסה. ואסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, אפילו אינם עליה, שמא יבא להרהר בה. פגע אשה בשוק, אסור להלך אחריה, אלא רץ ומסלקה לצדדין או לאחריו. ולא יעבור בפתח אשה זונה, אפילו ברחוק ארבע אמות. והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוין ליהנות ממנה, כאלו נסתכל בבית התורף (פי' ערוה) שלה. ואסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה. והמתכוין לאחד מאלו הדברים, מכין אותו מכת מרדות. ואלו הדברים אסורים גם בחייבי לאוין אבן העזר כא.
אם כך מדוע שמירת העיניים לא חובה הלכתית?
יש מצווה להתרחק מעריות ומהרהורים אסורים. אבל שמירת העיניים הוא בד"F מונח שמבטא התרחקות מופרזת (לדעתי). אדם צריך לחיות נורמלי, כמקובל בחברה סבירה והגיונית.
הציטוט מהשו"ע מבטא חלק מהנורמות שלא רלוונטיות לימינו ברוב החברות. במקרים אלו אין כאן הלכה פסוקה אלא המלצות של המחבר.
ראה דבריו באו"ח סי' רמ שלא מקובלים כיום על אף אחד.
מה הוא המקור ששמירת עיניים אינו עניין הלכתי? יש לך מאמר על זה? מעניין אותי לעיין בו בגלל שעיינתי בסוגיה הזרתי לאחרונה ויצא לי כמעט אותו הדבר אבל כמובן אף אחד לא הסכים איתי.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer