נפש וגוף האל

האם אתה מדבר על גוף כמו שלנו? מה הכוונה שיש לו גוף? כמו עור? האם הם מזדקנות עם השנים? מלאות קמטים וכו'?
כיצד אתה מבין זאת מהתנ"ך כמו בישעיהו מ':
"כה וְאֶל מִי תְדַמְּיוּנִי וְאֶשְׁוֶה יֹאמַר קָדוֹשׁ. כו שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה הַמּוֹצִיא בְמִסְפָּר צְבָאָם לְכֻלָּם בְּשֵׁם יִקְרָא מֵרֹב אוֹנִים וְאַמִּיץ כֹּחַ אִישׁ לֹא נֶעְדָּר. "

או אפילו
"וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה"
" וַיִּיצֶר יְהוָה אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה. "
"א בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ"
"ורוח אלהים מרחפת על פני המים"

וכן, בסגנון הראשון אפילו בפסוקים פחות ברורים:
"וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד, לְנַפְשֹׁתֵיכֶם: כִּי לֹא רְאִיתֶם, כָּל-תְּמוּנָה, בְּיוֹם דִּבֶּר יְהוָה אֲלֵיכֶם בְּחֹרֵב, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ. "
……
" כג הִשָּׁמְרוּ לָכֶם, פֶּן-תִּשְׁכְּחוּ אֶת-בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, אֲשֶׁר כָּרַת, עִמָּכֶם; וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל, אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. כד כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, אֵשׁ אֹכְלָה הוּא: אֵל, קַנָּא. "

ולגבי ע"ז:
עֲצַבֵּיהֶם כֶּסֶף וְזָהָב מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם. פֶּה-לָהֶם וְלֹא יְדַבֵּרוּ עֵינַיִם לָהֶם וְלֹא יִרְאוּ. אָזְנַיִם לָהֶם וְלֹא יִשְׁמָעוּ אַף לָהֶם וְלֹא יְרִיחוּן. יְדֵיהֶם וְלֹא יְמִישׁוּן רַגְלֵיהֶם וְלֹא יְהַלֵּכוּ לֹא-יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ …. וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם

לכאורה הפשט הוא שלאלוהים יש צלם של זכר ונקבה וכך ברא את האדם.
ובספרות הקבלה עושים מטעמים מזה.

יש גם "לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם " ו"כי לא אדם הוא להנחם" 😉

בכל אופן לגופו של דבר אני חושב שכל מקום שיש צלם תוכל להבינו בתור משהו (במילים שלי) כמו
"בבואה" או משהו שמייצג משהו אחר. מקום היחידי שזה קצת יותר קשה זה בתהילים אבל שם זה מובן בגלל חריגותו ו"האבסורד" בין הרישא לסיפא ותלוי בהנחות שלך לגבי עוה"ב וכו'.

בכל אופן לפי דבריך לא ברור מעשה העגל.
"אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים"