סוגייה טופולוגית?
בשבת כשלמדתי הלכות בורר בעיון, נתקלתי בסוגיה המובאת בירושלמי (פרק ז' הלכה ב')-
"אמר רבי יודן יש שהוא בורר צרורות כל היום ואינו מתחייב. יש שהוא נוטל כגרוגרת ומיד מתחייב. היך עבידא היה יושב על גבי כרי וברר צרורות כל היום אינו מתחייב. נטל לתוך ידו כגרוגרת ובירר חייב."
אשמח לביאור של מו"ר בסוגיה זו (חשבתי אולי לבאר את הסוגיה בהקשר לטופולוגיה)
אני מקווה שלא עברת בשבת על האיסורים הללו: https://ph.yhb.org.il/plus/01-05-02/
פעם שמעתי שהרב עובדיה אמר שיש בזה משום 'בורר', כך שעברת ממש על מה שלמדת בו. ה' ירחם.
עד כאן הבדיחות. לעצם דבריך, לא הבנתי מה הקושי. בפני משה שם מסביר שמדובר בברירה שלא מסיימת את הניקוי ולכן התוצר אינו מבורר לגמרי. אתה מוציא פסולת אבל בתערובת נשארה עוד פסולת, ולכן אתה פטור. בידך אתה עושה ברירה גמורה ולכן אתה חייב.
לא הבנתי מה לזה ולטופולוגיה.
סוף סוף בררתי כגרוגרת (במיקרו) והמלאכה נעשתה. (לא עברתי על בורר בשבת כי אין אפשרות ללמוד את כל התורה בשבת, וממילא סיבת ההיתר היא משום מה שלמדתי. אולי יש גם שניים שעשאוה [חברותא])
לא הבנתי שהרי שסוף סוף הוא ברר כגרוגרת ונעשתה המלאכה (מאי נפק"מ אם לא גמרתי את הניקוי, הרי יש תוצר כבר בשיעור המינימלי של המלאכה, מכאן משמע קצת שיש עניין שהאוכל יהיה מתוקן, ולא שהפסולת תהא בחוץ)
ברור. זה בדיוק מה שאומרת הגמרא כאן.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer