סוכה תחת מרפסת גבוהה

"מקור ממשי", משום ש"תחת האילן" ו"בתוך הבית" (סוכה ט/ב) לחלוטין אינו מכריח את הקביעה שכל! מה שמעל הסוכה בכל גובה ! פוסל אותה. מה גם שלפי הגמרא והפוסקים תחת האילן פוסל רק כשהאילן הוא שגורם לצל, אז למה לא לדמות מרפסת לאילן אלא ל"תוך הבית" – וכי מרפסת 6 קומות מעל הסוכה באופן חלקי בלבד = בתוך הבית ?
לכן מקור ממשי -שכן לא יגעתי ולא מצאתי בגמרא בראשונים ובפוסקים את הקביעה ש"כל מה שמעל הסוכה בכל כובה פוסל אותה" רק מצאתי דיונים מהו תחת האילן, ואיזכור שסוכה בתוך הבית פסולה. אז מניין לקחו האחרונים את האכסיומה שכתבת ?
תודה.

לא מכיר את הקביעה הזאת של הגמרא והפוסקים ולמיטב ידיעתי אין כזאת. כשיש סכך פסול מעל הכשר הוא פוסל אותו בלי שום קשר אם זה אילן או בית או כל דבר אחר. לא מוזכר בשום מקום גובה, ולכן הטוען שיש גובה רלוונטי כלשהו חובת הראיה עליו.
לא מצאתי מקור ממשי לזה שהסכך כשר גם מעצי אקליפטוס. זה פשוט נכנס תחת פסולת גורן ויקב.

למעשה, היום כאשר חלק גדול מהאוכלוסיה גרה במגדלי דירות, קיום מצוות סוכה הולכת ונעשית מסובכת יותר ויותר.
אם על האדם לקחת בחשבון את קיום המצווה עוד טרם המצווה, אזי מצוות סוכה משליכה בעצם על השיקולים בעת קניית הדירה.
האם ועד כמה יש לאדם בן זמנינו להשקיע ממון וכוחות, כדי לקיים מצווה זו, במידה שהוא גר או רוצה לגור בקומה גבוהה בלי מרפסת סוכה?

(אגב, יש אומרים כי בצורה עקיפה, סוגיית הסוכות וסוגיית המעליות שבת משליכות על יוקר הדיור של הציבור החרדי. כיוון שדברים אלו חשובים לו, הוא נמנע מבניית מגדלי דירות, מה שמעלה את המחיר לכל דירה).

אפשר לבנות סוכה למטה. עקרונית על קיום עשה יש להוציא חומש מממונו.

מה עושה יהודי שעה שבא לקנות את דירת הקבע שלו? מברר על דירת הארעי שלו ("האם יש מרפסת סוכה?). ואני נבוך האם זה מלמד על גדלותן של ישראל?שגם דירת הקבע תופסים כארעי,או חלילה ההפך:שאת דירת הארעי הם מעדיפים להפוך לקבע (שיהיה הכי נח בסוכה מבלי לטרוח לצאת מד' אמותיהם)

אדם שמחוייב להלכה בודק את האפשרויות לבניית סוכה, באותה מידה שהוא בודק האם יש מניין לתפילה באזור, ומקום לקניית מזון כשר.
הבדיקה מראה על המחויבות להלכה ולקיחתה באחריות ובמחשבה מראש.

מבחינת ההעדפה למרפסת סוכה על פני בנייה בחצר ועלייה וירידה במדרגות:
מה הבעייה בעניין? כמו שאדם מעדיף דירה עם מזגן, או עם מחסן וחנייה, הוא מעדיף דירה שתאפשר לו לקיים מצווה בלי התרוצצות מיותרת. מה הבעייה בזה?

אגב, בנדרים דף מט עמוד ב
ר' יהודה כד אזיל לבי מדרשא שקיל גולפא על כתפיה, אמר: גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה. רבי שמעון שקיל צנא על כתפיה, אמר: גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה.
הם לקחו את הכלים הללו על כתפיהם לבית המדרש, אע"פ שלא היה זה כ"כ מכובד, כדי שיוכלו שם לשבת בעת הלימוד. והם מתנצלים : "גדולה מלאכה שמכבדת את בעליה" – אע"פ שעכשיו אני עוסק במלאכה בפני הרבים (עי' גם מהרש"א) ויש בזה ביזוי, המלאכה לבסוף תכבד אותי, שלא אצטרך לקפץ מרגל לרגל כל השיעור.
נדמה לי שזה מקור מעניין, לכך שאין פסול ברעיון שאדם דואג לנוחותו, ואף לנוחות בעת קיום מצווה (א"צ לזה מקור, אבל לתפארת העניין. יש רק לדון, אם כדאי לבנות את הסוכה במרחק מהבית, כדי להרוויח 'שכר פסיעות', עי' סוטה כ"ב וב"מ ק"ז).

מי אמר שיש פסול בדאגה לנוחיות? היתה כאן שאלה הלכתית כמה כסף צריך הלכתית להוציא, ולכך התייחסתי. אני לא מבין את הקשר לכל ההערות הללו.