סטטיסטיקה ברוורס
בפרק על הטיעון הפיזיקו-תיאולוגי טענת שהסיכוי לקיומו של האלוהים (מתוך הטענה הנוכחית) היא אחת פחות הסיכוי למקריות.
הסברת שם גם מדוע לא נכונה הטענה שזו סטטיסטיקה ברוורס. ואכן כך.
אך עדיין אינני מבין מדוע שיטת חישוב זו נכונה היא:
אם הסיכוי להתרחשות מקרית היא p אין זה אומר ששאר הסיכויים הם יד מכוונת. יכול להיות ששאר הסיכויים נמצאים אצל האופציה שדבר זה כלל לא יקרה. אמנם אם זה קרה יש כאן תמיהה עצומה אם נאמר שמקרה הוא, וע"כ מן הראוי להסיק שיש כאן יד נעלמה כלשהיא, אך הדרך לחשב את הסיכויים היא לא אחת פחות הסיכוי שזה קרה במקרה.
דוגמה לדבר:
נניח שמלכתחילה קיים סיכוי של חמישים אחוז שהעולם יהיה מורכב כבמצבו הנוכחי וחמישים אחוז שלא. כעת משקרה הדבר, הסיכויים שהתרחש הדבר במקרה הם פי שנייים מהסיכויים שהיו מלכתחילה שכן מלכתחילה היו חמישים אחוזים שזה לא יקרה כלל.
לסיכום, אני לא חולק על כך שעדיין די ברור שיש פה יד מכוונות, אבל לא הבנתי מדוע החישוב ההסתברותי שכתוב בספר נכון. (ודאי שהסיכויים שיש פה יד מכוונת הם אחת פחות הסיכויים שזה קרה לבד – כי אלו שתי האפשרויות המוכרות לנו – אבל הסיכויים שזה קרה לבד לאחר שזה קרה אינם שווים לסיכויים שזה יקרה בעתיד).
בתקווה להבנה.
מי דיבר על השאלה האם זה יקרה בעתיד. הנושא הוא הסתברות מותנה. העולם נוצר. זו עובדה. כעת יש שתי אפשרויות: נוצר במקרה או נוצר על ידי מישהו/משהו. סכומן של שתי אלו הוא 1. זה הכל.
יש גם אפשרות שלישית שהעולם היה קדמון.
שהרב נוהג להשמיט בדיונים אינטרנטיים אלו (כמו בטורים)
ברור. הסברתי בשיחות שבספר. זה כבר לא נכון אחרי שיודעים על המפץ הגדול. מעבר לזה, עולם קדמון זה אינסוף קונקרטי. וגם הוא דורש טעם גם אם לא סיבה.
בספר זה לא נראה שהכוונה היא להסתברות מותנה. כול להיות שצריך לפרט יותר כי ראיי שעוד טעו בזה.
גם הטענה שבאתר חופש דחו דיברה על הסתברות לפני שהדבר קרה, ככה שלא דיברתם על אותו דבר.
לגבי קדמות העולם,
(ראשית ניתן לחשוב שבסבירות נמוכה קיים אינסוף קונקרטי)
שנית זה נכון שמקובל לומר שהחומר נברא במפץ, אך יש מדענים שטוענים שהיו גורמים "קדמונים" לו.
כך שבעצם קיימות שלושה אפשרויות –
1. בדרך מקרית מגורם "טבעי".
2. ע"י משהו קדמון (טבעי – טלאולוגיה אריסטוטלית)
3. או ע"י מישהו קדמון (מטאפיזי – טלאולוגיה דמויית רצון חופשי).
לרוב אתה מציג שיש מדוע 3 עדיף על 1.
אך כמעט ולא דן על מדוע 3 עדיף על 2.
אם העולם נוצר על ידי משהו קדמון, השאלה חוזרת אליו. מי יצר אותו? ואם אף אחד לא יצר אותו, אז זה אלוהים.
אם זה קדמון אז אף אחד לא יצרו… אבל בכ"א זה לא אלוהים "שראוי" לכנותו דאיסטי
כמו שלא תכנה אבן כאלוהים דאיסטי גם אם היא יצרה את העולם כולו.
אתה משחק במילים. זו התפיסה של עולם קדמון. אין סיבה לייצר עוד צב שמחזיק את הצב הזה.
בידיוק!.. אז לשיטת עולם קדמון אין סיבה להניח שיש אלוהים דאיסטי, נכון?
אם ככה, הראיה הפיזקותאולגית חזקה רק בעקבות הידע המדעי הנוכחי – שהעולם נברא.
ולכן היפותזה 2,3 עדיפה על פני 1.
אך למעשה גם אחרי הידע המדעי אין אפשרות לדעת האם הגורם הקדמון הוא אלוהים דאיסטי או סתם "אבן קדמונית" שמתוכננת ליצור עולם.
אחזור פעם אחרונה כי אנחנו סתם מסתובבים.
אין אופציה של אבן קדמונה. אבן אינה סיבה לכלום כי היא עצמה דורשת סיבה. מקור ראשוני שיכול להוות סיבה ראשונית הוא רק מקור רצוני-תבוני. העולם שלנו אינו קדמון כי כל העצמים בו אינם סיבת עצמם. וחוצמזה יש את המפץ. לכן חייב להיות משהו שיצר אותו, וזה אלוהים.
המשפט הזה:
"מקור ראשוני שיכול להוות סיבה ראשונית הוא רק מקור רצוני-תבוני"
דורש הסבר.
שום מקור אחר לא פותר את הבעיה. אז נשאל מי עילתו שלו ואיך הוא יצא כזה מיוחד. שמייצר עולם כה מיוחד.
1. אז תגיד שזה מקור אחר מסוג אחר מסוג הדברים שאתה מכיר (רק הוא טלאולוגי אריסטוטלי).
2. מדוע נחה דעתך על מקור שהוא רצוני ולא על מקור מתוכנת. הרי גם ברצון יש משהו מאוד מיוחד (ע"ע מדעי החופש איך לתאר רצון חופשי…..)
לא רואה לאן הדיון הזה הולך. צקור מתוכנת צריך מתכנת. זהו. מיצינו
האם אז תקשר את עיקר הראיה לשיטתך הדואליסטית?
מה הקשר?
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer