סינתטיות‎

שלום הרב
סיימתי כרגע את פרק 16 באמת ולא יציב. יש משהו שלא לחלוטין הבנתי (אולי הוא מובהר בהמשך הספר). הרב אמר שאפשר לסמוך על האינטואיציות שלנו שכן הם מכירות בצורה מסוימת את המציאות. אבל צריך להיזהר מכיוון שזה לא וודאי כמו הוודאות החושית. אח"כ בדוגמאות שהרב נותן הוא מדבר על מקרים שמראים שהסתמכות על האינדוקציה לבדה יכולה להכשיל אותנו (עדויות). אבל למיטב הבנתי זה לא בא להראות לנו שכלל האינדוקציה הוא לא תמיד נכון, אלא שהוא תמיד נכון רק שלא תמיד יש לנו מספיק פרטים כדי לדעת מה הסיבה בכל מקרה. כי לפי מה שהבנתי ממך כלל האינדוקציה הוא לא "בוודאות" נכון אלא נראה לנו כנכון בעיני השכל. ועובדה לכך שלפעמים יש בכך שגיאות זה הדוגמאות שמובאות על "העמדה על המוכר". אבל שוב, בדוגמאות אין שום דבר שמראה שהאינדוקציה היא לא נכונה בחלק מהמקרים, אלא שדווקא כן, תמיד יש סיבה למקרים אבל בגלל חוסר במידע אנחנו לפעמים טועים בהבנה שלנו. וגם במדע-שמשנים את התובנות ומתקדמים לחוקים יותר כלליים איננו מבטלים את האינדוקציה אלא להפך, מתוך וודאות בה אנחנו מוצאים חוקים יותר מכילים, אם כך הוודאות שלנו באינדוקציה היא לא סבירות אלא וודאות. רק התוכן של החוקים משתנה לפי הידע שלנו על המציאות. וכנל לגבי ערכים–אני לא חושב שיש מוסר מתוך התבוננות בעולם בעיני השכל והסקה סבירה שיש דבר כזה. אני יודע שיש דבר כזה, ואם יש התנהגות שנראה לי שסותרת את זה- אסביר את זה בתוך הקונטקסט המוסרי. או שיש תורות מוסריות שונות–אבל כולן נופלות. תחת הגדרת המוסר. כלומר אין לי ספק בערך עצמו אלא אולי במימוש שלו יכולות להיות מחלוקות.