סליחות
שלום רב הרב,
רציתי לשאול לגבי כמה מחשבות שעלו לי תוך כדי אמירת הסליחות המייגעות בשבוע האחרון.
ראשית, לפי הרגשתי, בחטאים שבין אדם לחברו אמירת סליחות לא מועילה ועדיף ללכת לאדם שנפגע. ובחטאים שבן אדם למקום אני לא ממש מרגיש צורך להתנצל, כלומר, אם נזרקנו לעולם הזה עם סט היצרים האלו לא ניתן לצפות שלא נחטא, ואם חטאנו יותר מדי אז ניתן על זה את הדין, מה עניין סליחה לכאן?
ובכלל משום מה להגיע לבית הכנסת ולראות אנשים מבוגרים דומעים על מנת שיסלחו להם כל מיני זוטות נראה לי כטקס מביך ביותר.
ועוד, האם אמירת סליחות זאת חובה הלכתית? אם אני מרגיש כבחור ישיבה שיום לאחר סליחות יהיה פחות אפקטיבי באופן די משמעותי, יש מקום להיפטר אמירת סליחות?
ועוד, האם הרב מכיר חיבור כלשהו שמסביר באופן מובן וסביר את מהות התשובה?
ואחרונה, אם נאמר שחכמים קבעו נניח אמירת סליחות כחובה הלכתית על בסיס ההבנה שה' אמור ורוצה לסלוח לנו, ואני כופר בהבנה זו, האם אני מחויב בפסיקתם?
תודה.
אמירת סליחות היא מנהג ולא חובה. אם אינך מזדהה ואתה אומר אותן מהשפה ולחוץ אין בכך שום טעם. חבל על הזמן. לגבי בין אדם לחברו, הסליחות לא באות במקום פיוס החבר אלא בנוסף. כידוע חטאים בין אדם לחברו צריך לפייס את חברו אבל גם לעשות תשובה.
איני מכיר חיבור טוב שמסביר את מהות התשובה. למרות שאיני רואה מדוע נדרש כאן הסבר. בסה"כ מאד פשוט. אדם חטא וצריך לעשות חשבון נפש ותיקון כדי להתכפר. יש את אורות התשובה של הראי"ה, אם ז'אנר כזה מדבר אליך. יש מאמר שלי על שתי דרכי תשובה (חפש כאן באתר), אם הז'אנר מדבר אליך.
כאמור, אין חובה הלכתית לומר סליחות ולכן השאלה האחרונה ליתא.
באופן כללי, בהחלט ראוי לנצל את הימים הללו כדי לעשות חשבון נפש ולהחליט על תיקונים ושינויים בנקודות הרלוונטיות. אם תעשה זאת בדרך של אמירת סליחות או בלעדיהן זה לא מאד חשוב.
אני מבין את הצורך בחשבון נפש, אני מבין את הצורך בקבלת תיקוני התנהגות וכו'.
אני רק לא מצליח להבין איפה ריבונו של עולם נכנס בכל הסיפור הזה, כלומר, אם פגעתי בחבר שלי אני אבקש ממנו סליחה ואקבל על עצמי להיזהר יותר ביחס לחבריי, איך הקב"ה קשור לעניין?
לגבי אורות התשובה, שמעתי יותר מדי שיעורים מיותר מדי רבנים בחודש האחרון על אותם המילים וזה מרשים ביותר לראות עד כמה כל אחד מצליח להוציא מהספר דברים שלא שיערום אף אחד. הספר מלא במושגים ערטאליים ומוזרים שאני לא מבין ואני בספק אם מישהו באמת מבין.
ולגבי אמירת סליחות, אין חובה הלכתית אפילו באמירת יג מידות?
הקב"ה ציווה לא לפגוע בחבר, אז אם פגעת חבר פגעת גם בקב"ה. לכן מעבר לפיוס החבר דרושה גם תשובה כלפי הקב"ה.
לגבי אורות התשובה וכתבי הראי"ה אני נוטה להסכים. לכן כתבתי מסויג. בפשטות, כפי שכתבתי אין שום צורך בהסברים. אם חטאת עליך לעשות את ארבעת שלבי התשובה: עזיבת החטא, חרטה, קבלה להבא ווידוי בפה. זה הכל, ואידך פירושא הוא (או המצאה היא).
למה סליחות אינם חובה? האם מנהג איננו בעל תוקף הלכתי מחייב?
כן, תוקף של מנהג. אבל ברור שאין ערך לדיבור בעלמא.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer