ספק אונטי ואפיסטמי

לגבי ספק אפיסטמי וספק אונטי:
הרמב״ם במשנה תורה הלכות שופר וסוכה ולולב בפ"ב ה"ה:
"וְכֵן מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין אֵינוֹ מוֹצִיא אֲפִלּוּ עַצְמוֹ, שֶׁאֵין צַד עַבְדוּת שֶׁבּוֹ מוֹצִיא צַד חֵרוּת שֶׁבּוֹ. אֶלָּא כֵּיצַד יֵצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ. שֶׁיִּשְׁמַע מִבֶּן חוֹרִין שֶׁיִּתְקַע לוֹ:"
 
זה נראה לי (כבר שאלתי על זה פעם) שבחציו עבד וחציו בן חורין, יש בחינה גם של עבד וגם של בן חורין, דהיינו 'ספק אונטי'. מה הרב אומר?
או שאפשר לומר שאיפכא מסתברא, ופשוט מכיוון שיש לנו ספק בדבר מציאותו של החציון הנ"ל אם עבד הוא, או בן חורין הוא.. 
אז לכן על הצד שהוא עבד הוא לא יכול להוציא עצמו.. אבל פה הגענו לשערוריה, אם הוא עבד אז קושיא מעיקרא ליתא. (הוא פשוט לא בן חורין) ועכ"פ ייתקע מחמת הספק..
 ממה נפשך . . אם הוא בן חורין? הוא ייצא! ואם הוא עבד? אז על כל פנים הוא לא ייצא. (גם אם בן חורין יתקע לו, שאין הוא חייב).
 
ועל כן זה נראה לי יצור קוונטי משונה, שיש ספק אונטי, ואף 'כלפי שמיא לא גליא'..