סתם שאלה

1. האם המהות של להיות יהודי היא גשמית-גופנית או רוחנית?
כלומר, במידה והנשמה נותרת אחרי מות הגוף, האם מדובר בנשמה יהודית?
או שהדברים כרוכים ביחד, ונשמה יהודית מוצמדת אוטומטית לגוף יהודי (שמקורו בביצית יהודית)?

או שיהדות זה עניין של בחירה, ומי שמקבל עול מצוות הוא יהודי, ומי שלא הוא לא יהודי?
ונניח אני לא מקבלת את המצוות, אז אני לא יהודייה למרות שההורים שלי יהודים? האם אני פטורה מבחינת אלוהים מהמצוות כמו הגויים?

2. למה זה ברור שאתה מעדיף להיות יהודי? כי זה הדבר המוכר?

השני. יהדות היא דת, ומי שמחזיק בדת הזאת הוא יהודי. איני מאמין בשום ייחוד סגולי כלשהו (זה בכלל לא מוגדר, שהרי כמעט לכל עם יש ייחוד תרבותי טיפוסי).
את יהודייה בהגדרת האתנית, אבל אם אינך מקיימת מצוות אינך נוהגת כיהודייה. ניתן לומר שאת לא יהודייה בשום מובן פרט לאתני ולביולוגי, הממדים הלא חשובים (אפשר לעקוף אותם בגיור).
כתבתי חוברת שעוסקת בדיוק בזה, שיצאה בהוצאת עברית. https://www.e-vrit.co.il/Product/34730/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2_%D7%90%D7%99%D7%9F_%D7%93%D7%91%D7%A8_%D7%9B%D7%96%D7%94_%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA

אני מעדיף להיות יהודי כי בעיניי זו הדרך הנכונה, וזה מה שנותן משמעות לחיי.

תודה על הקישור

אתה חושב שמי שלא בוחר להיות יהודי הולך בדרך לא נכונה? בין אם הוא יהודי אתני כופר ובין אם הוא גוי שבחר לא להתגייר?

האם כשאמות יש לקבור אותי בבית קברות יהודי למרות שאני לא באמת יהודייה, מלבד ביולוגית? (אין לי בעיה גם אם לא, דרך אגב, סתם מוזר לי הדגש שחברה קדישא שמים על היהדות של האם, גם אם אין הבדל באורח החיים ביני לבין רוסי שרק אבא שלו יהודי ואמא שלו גויה)

האם ניתן לומר שההלכה לא חלה עליי באופן שווה לכך שהיא לא חלה על גויים אתניים? להיות יהודי זה נטו עניין של בחירה?

אם יהדות זו הדרך הנכונה וכולם יבינו זאת איכשהו ויתגיירו, האם העולם יצליח לתפקד ללא עבודה בשבת?
או שהתכנון של אלוהים מלכתחילה היה שרק מעט יהיו מסוגלים להבין שזאת הדרך הנכונה?

עד ששואלים על העולם אפשר לשאול על מדינת ישראל. איך היא תתפקד אם כולם לא יעבדו בשבת

תמיד אפשר להעסיק גויים כעובדים זרים ואז הם יתפקדו בשבת… אבל אם כל העולם יתגייר לא תהיה האופציה הזאת

יהודי שלא מקיים מצוות טועה. גוי אינו חייב בזה.
לפי ההלכה יהודי אתני מחויב במצוות וחלים עליו כללי ההלכה, כולל קבורה.

העולם יצליח לגמרי לתפקד. הוא אפילו יתפקד טוב יותר. אם יש משהו שלא מאפשר תפקוד של העולם הוא מותר בשבת.

אבל אמרנו שהפן הביולוגי\אתני ביהדות הוא זניח… בגלל דבר זניח אני מחויבת במצוות וגוי לא?
בגלל שבאתי מביצית יהודית? ואם הייתי באה מזרע יהודי בלבד ולא מביצית יהודית, הייתי פטורה?
יש פה אולי סתירה?
אם הפן הביולוגי זניח, נובע מכך שאין לו השפעות נרחבות
אם יש לו השפעות נרחבות (כמו לחייב אדם במצוות), אז סימן שהוא לא זניח (בעיני ההלכה)?
אולי ההלכה טועה בקטע הזה?

האם ההיגיון הלוגי הוא:
בחירה בקיום מצוות -זה תנאי הכרחי ליהדות
מוצא יהודי ביולוגי מביצית- זה תנאי מספיק ליהדות
?

בחוברת הנ"ל עסקתי בזה בפירוט רב. צריך להבחין בין השאלה האם אם הוא יהודי לבין השאלה האם דרכו היא יהודית (בעצם עסקתי שם ביחס בין יהודי חילוני – שזה ודאי קיים, לבין יהדות חילונית- אין חיה כזאת).
אפיון של אדם כיהודי הוא אתני-ביולוגי, אבל דרכו אינה יהודית אלא אם הוא מחויב לתורה. לכן האתני הוא לא רלוונטי כשבאים לדון האם יש כאן יהדות (אמנם רק לגבי יהודי אתני יש לדון האם דרכו היא יהודית, שכן רק הוא מחויב בה). אבל האתני הוא הבסיס, שכן היהדות פונה ליהודי האתני ומטילה עליו חובות. יש חובה על היהודי אתני לנהוג בדרך יהודית.
לכן אין טעם לדון כאן בשאלה מה עיקרי ומה טפל. אלו מישורי דיון שונים.

הבנתי, תודה!

אבל איך אתה מבסוט מזה?
אם יהדות זאת אמת, אז להיוולד יהודי זה כמו להיוולד עם מחלה גנטית.
יש עליך מגבלות שאין לאנשים שלא נולדו עם הדבר הזה (כמו למשל האיסור לאכול סוכר לאנשים עם סכרת נעורים).
מה בדיוק משמח בזה?

למה? זה כמו לומר שאנו אומלל כי יש לי מגבלות של מחויבות לערכי מוסר. האם עדיף להיות נאצי רוצח או יהודי נרצח? אלו מגבלות נכונות ומקדמות, ורחמיי על מי שאינו מודע ולא מחויב להן.
אגב, לא דיברתי על שמחה אלא על משמעות ואמת. אבל כעת אוסיף שזה אכן גם משמח אותי. אם תקראי תגלי שמחקרים רבים מראים שמה שגורם הכי הרבה אושר לאנשים הוא המשמעות. הרבה יותר מעושר, בריאות וגורמי אושר אחרים.

אבל הלכה היא לא מוסרית בהכרח ולא הגיונית בהכרח.
אם הבנתי נכון, אין לה בשבילנו תועלת ממשית במציאות, אלא תועלת ליוצר כלשהו, שאפילו לא טורח להגן עלינו בתמורה.
ומשמעות בני אדם מוצאים או לא מוצאים גם בלי להיות דתיים…

דרך אגב לא כל הנאצים היו זהים ולא כל היהודים זהים…
היו נאצים שגם הצילו יהודים והיו יהודים שגם מכרו את בני עמם

ההלכה מאד הגיונית, אלא שההיגיון שבה לא נהיר לנו. למעשים הללו יש מטרות ותועלות. אולי לנו, אולי לעולם וכנראה לקב"ה.
את לא מבינה את מושג המשמעות. אין לו שום בדל קשר לתועלת. הוא גם לא משהו שאדם מוצא לעצמו. ראי בעניין זה את טור 159.

את הערתך על הנאצים והיהודים לא הבנתי. זה מובן מאליו. אז מה?

זאת אומרת שאין בהכרח עליונות מוסרית לנאצי או ליהודי, זה יותר תלוי במעשים האישיים
אבל כן- זה מובן מאליו

איך אפשר להגיד שהלכה היא הגיונית אם אנחנו לא מצליחים להבין את ההיגיון?
אפשר אם ככה להגיד שהיא גם מרושעת, גם אם אנחנו לא מבינים את הרשע שבה

האם לדעתך תורת היחסות נכונה/הגיונית? אני מניח שכן. האם את מבינה אותה? אני מניח שלא (כי לא למדת). את כנראה סומכת על מומחים שמבינים בזה. אז אני סומך על הקב"ה, ולכן גם בלי להבין יש לי אמון שזה הגיוני ונכון.

אבל יש לי הוכחה לקיום המומחים, ואני מקבלת שהם יכולים גם לטעות ולעדכן את התיאוריות שלהם בהתאם להתפתחויות בידע האנושי. אין פה אמונה מקובעת. אני יודעת שהם אנושיים כמוני ולכן אני יכולה לסמוך כי חלק מהמסקנות שלהם נכונות וחלק שגויות ואחרים יתקנו אותם, כמו שקורה לי.

אני לא מכירה את טבעו של אלוהים, אפילו אם הוא קיים, ולכן אין לי דרך לומר האם פועלו הוא הגיוני\נכון\מרושע\ מכוון\ אקראי\ כל מילת תואר אחרת.

זו סתם התעקשות. אפשר להתווכח האם יש או אין אלוהים. אבל לשיטתי שיש ושיש ראיות טובות לכך, אין שום בעיה באמונה שמה שהוא אומר זה מועיל והגיוני. מבחינתי אלוהים זה משהו כמו רופא או פיזיקאי לעניין זה. אם את לא מאמינה בו, זהו ויכוח אחר שלא קשור לכאן.
ובכלל, יש גם כאלה שמכחישים את הפיזיקה, אז מה? בגלל זה לא תאמיני לפיזיקאים?

אבל להגיד שדברי אלוהים מועילים\הגיוניים זאת לא האנשה?

לא. וגם אם כן, אז אני מאניש. גם לומר שהוא מצווה עליי לשמור שבת או לאכול כשר זה סוג של האנשה.

אבל מותר להאניש את אלוהים? זה לא סוג של הורדה בדרגה? של צמצום?

מותר לא מילה מתאימה. נכון במקום

כתבתי את דעתי.