עזרה בניסוח התנגדות

שלום הרב מיכי.
כשאני מדבר עם הרב שלי בישיבה על שאלות פילוסופיות אמוניות שמעסיקות אותי, אני נתקל שוב ושוב, במהלך הניסיונות שלו להשיב לי, בתחושת אי הסכמה והתנגדות אלא שאני לא מצליח לגבש את הדברים לכדי הסבר מדויק ומוגדר. בעיקר אני מרגיש שאני לא מצליח לגרום לו להבין מה קשה לי בדבריו.
בשנים האחרונות אני קורא רבות מהגותך וללא ספק היכולת להמשיג מחשבות ותחושות היא אחת ממעלותיך ולכן אשמח אם תוכל לעזור לי בבקשה. (עלי לציין שהרב שלי הוא בעל תואר ראשון בפיזיקה ומדעי המחשב מהטכניון ותואר שני בפילוסופיה בחיפה כך שלא מדובר בדגם הרגיל של רב חסר השכלה אקדמית).
הדבר פוגש אותי כשמדברים על סוגיות כמו ידיעה ובחירה, השפעת התפילה, השגחה והתערבות הבורא ועוד כאשר בפי מוצגות הטענות הידועות והרגילות (בהשראתך).
כשאני מדווח לו שלהרגשתי דבריו הם דיבור מעורפל שאחרי בירור מושגים מדוקדק מתגלה כלא לא כלום או כסתם שטויות, הוא עונה לי כי "היצמדות לניתוח השכלי הזה מעוור אותך ומונע ממך לקלוט את האמת. אתה רואה בשכל את חזות הכל. אבל מה שאני מדבר עליו מקבל מובן נכון ע"פ ערוץ מיוחד אחר. (שהשכל לא בהכרח מבין אותו/לא תופס אותו/). "גם הניסיון שלך להגדיר כל דבר גורם לך לפספס. אתה מנסה להכניס אין סופי לתוך הסופי שבך וזה פשוט לא הגיוני ובהכרח שהתוצאה תהיה חסרה". 

בפעם אחרת כשאמרתי שאינני מצליח לחלץ שום מובן בעל משמעות אלא רק אותו סגנון דיבור שמתיימר לטעון טענות מטפיזיות על העולם אשר בניתוח מקצועי מתגלה כריק מתוכן הוא השיב- "אתה נשמע לי בדבריך אלה כמתמטיקאי המנסה להבין את היופי והאיכות של המוסיקה באמצעות קביעות העולות מעיון רציני במשוואות מתמטיות, שהמוסיקה בנויה וכוללת אותן".

"האוריינטציה הרוחנית שלך יותר פילוסופית חילונית ובפחות תורנית עמקנית. ובלשון המשל דלעיל: אתה צריך ללמוד להיות יותר מוזיקאלי ולא רק מתמטי".
איך אני מתמודד עם זה? הנפש שלי פשוט מרגיש שזה דברים באוויר ואין כלום שיכול להיות נכון ובה בעת ימצא שגוי בניתוח מושגי קפדני. מצד שני אני כן מרגיש שאולי יש משהו בדבריו ואני רוצה למצות את הבירור אתו אך אני מתקשה לבטא את עצמי ולהמשיג מהן ההתנגדויות הפנימיות שעולות בי נוכח דבריו.
אני משוכנע שבך עולים טיעונים שהייתה משיב לו אם הייתה בשיחה רצינית אתו
אשמח לשמוע.
בתודה רבה והבערכה.