עיקרון הסיבתיות בהעדר יישויות
שלום הרב,
רציתי לשאול, הרב כתב במחברת השנייה של הראיה הקוסמלוגית על הנחת הסיבתיות. שהיישויות סביבנו זוקקות סיבה.
אך רציתי לשאול, מי שמקבל את עיקרון הסיבתיות לדברים קיימים. מדוע הוא לא מקבל שזקוק סיבה גם לדברים שלא קיימים מדוע הם לא קיימים?
הרי בשתי המקרים קיום הדבר איננו נגזר מהיישות (איננו מניחים שהיישות סיבת עצמה).
בברכת שנה טובה. וכתיבה וחתימה טובה.
זוהי טעות. עקרון הסיבתיות בהגדרתו מדבר על קיום של יישים או התרחשות של אירועים. הסיבה נצרכת כדי להסביר מדוע נוצר הדבר מהאין. ההנחה היא שבלי סיבה יש אין ולכן צריך סיבה כדי שהוא ייווצר. אם לא היינו מניחים שברירת המחדל היא אין לא היה מקום לעקרון הסיבתיות.
במקום שבו מסיבה כלשהי יש ברירת מחדל שמשהו יתקיים או יתרחש, או אז צריך סיבה מדוע הוא לא מתקיים או לא מתרחש. אם עצם עומד באוויר צריך סיבה מדוע הוא לא נופל. אם מפרים ביצית בזרע ולא נוצר עובר צריך סיבה מדוע הוא לא נוצר. אבל ביחס לאין המוחלט אין צורך בסיבה לכך שהוא נשאר אין.
שנה טובה וכוח"ט גם לך
גלעד סבר מקודם שניתן למוטט את כל ההוכחה הקוסמולוגית בגלל קושיה זו, אבל לדעתי ההבדל ברור מאליו. כשיש עובדה סתמית (brute fact) כלשהי, היינו *אלמנט קונטינגנטי כלשהו במציאות*, מיד השכל שואל מדוע, ועקרון הסיבתיות אינו מגיע לסיפוקו אלא אם כן מראים שיש ישות שיש ביכולתה לייצר את התוצאה, ושמתקיימים התנאים שעשויים להביא אותה לייצר אותה (שהם לאו דווקא דטרמיניסטים – ע"ע בריאה קונטינגנטית, מכניקת הקוונטים, רצון חופשי).
האַיִן אינו נחשב *אלמנט קונטינגנטי כלשהו במציאות*, אלא העדרו של אלמנט כזה, ולכן עקרון הסיבתיות אינו מתחיל. לא צריך שום דבר שביכולותו לייצר אַיִן בכדי לקבל אַיִן. לחילופין ניתן לומר שהאַיִן מוסבר על ידי כך שאין שום דבר בעל יכולת להביא את העצם האפשרי המדובר לידי קיום שעשה זאת.
קופנהגן, למה אתה מניח בכלל את רעיון הסיבתיות על עצמים? קל לי להבין את עיקרון זה על אירועים ומקרים. אך לא ברורה לי הטענה הזאת על עצמים.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer