על דטרמיניזם לאור ספרך מדעי החופש

זו טעות נפוצה של אנשי חישוביות ופיזיקאים שעוסקים בכאוס. שאלת הבחירה לא קשורה בכלל ליכולת החישוב והחיזוי שלנו, אלא לשאלה האם יש חופש אמיתי במערכת. מערכת כאוטית שלא ניתן לחשב מראש את עתידה היא עדיין מערכת דטרמיניסטית. לכן אי אפשר להכניס לשם רצון חופשי. העובדה שאיני יודע כיצד האדם מונע לא אומרת שהוא לא מונע. הקדשתי לזה פרק שלם בספרי, הפרק שעוסק בכאוס. שם הבאתי שראשוני הכאוס העלו בדיוק את הטענה הזאת, וכמובן טעו. לאחר מכן עברתי לדון בקוונטים, ששם (ורק שם) לכאורה יש חופש אמיתי. בקיצור, יש לו פשוט טעות במושגים. העובדה שאדם מתנהג באופן מוסרי לא אומרת הרבה. אם הוא מערכת דטרמיניסטית (גם אם כאוטית) אזי היא זו שמובילה אותו להתנהגותו המוסרית ולכן אין לזה ערך. הוא לא בוחר בזה אלא אולי חי באשליה שהוא בוחר בזה (בגלל היעדר יכולת החיזוי). הוא מובל לזה באופן דטרמיניסטי. אני חושב שהוא עצמו לא מבין שעמדתו סתירתית, ולכן הוא מאמין סמוי בבחירה חופשית. זו תמיד השאלה כיצד לפרש עמדות של אנשים שלא מודעים לבעיות בתוך משנתם. קצת נגעתי בזה בטור 456 (שם טענתי שאתאיסט מוסרי הוא או לא עקבי או מאמין סמוי) ובעוד טורים.