על התערבות אלוקית ותפילה

אבל אולי האמת הייתה אמת לשעתה? מי מתחייב בפני שזו האמת למאה ה- 21

לא הבנתי. האם אתה רואה כאן משהו שתלוי בזמן? זו קביעה ערכית.

מה זה סוף הטובה לבוא בגללה..?

הרמב"ם רוצה להבהיר שהוא לא חולק על כך שיש שכר ועונש. הוא רק טוען שעבודת ה' לא אמורה להיעשות בגלל השכר והעונש. עשה את המצוות כי זו האמת וסוף הטובה לבוא.

מהי הסיבה לעשות אמת מפני שהיא אמת? (או במילים אחרות מהו המושג אמת בעניין זה)

לא הבנתי את השאלה. גם על הסיבה שאביא לך תוכל לשאול אותו דבר. האמת היא סיבה לעצמה וזו מהותה. היא אינה זקוקה לסיבה קודמת לה. זה כמו לשאול מדוע מה שנכון הוא נכון. הוא נכון מפני שהוא נכון.

למה מצוות האלוקים נחשבות לאמת? לנאוף לחמוס ולחסום שור בדישו זה שקר?!

המשפט "לא תרצח" אינו טענה אלא ציווי. מה שאינו טענה לא יכול להיות אמת או שקר, כי הוא לא מתאר מאומה (ראה מאמרי לשורש השמיני של הרמב"ם).
מה שאני אמרתי הוא שלקיים את ההלכה הוא התנהלות נכונה ולא שהטענה "לא תרצח" היא אמיתית. טענתי היא שכך נכון וראוי להתנהג ולא שטענה כלשהי היא אמיתית. אם תתעקש, אולי הטענה "אסור לרצוח" היא אמיתית במובן כלשהו (זה יביא לתיקון של העולם), אבל הציווי "לא תרצח" אינו טענה, וכנ"ל.
זה כמו בציוויים מוסריים. גם שם הטענה שאוסרת רצח אינה אמיתית או שקרית. אלא שאסור לרצוח כי לא ראוי לעשות זאת.

סבורני שנושא כה בסיסי זקוק להבהרה ארוכה ומנומקת, שים לב שהכותבים כאן אינם מבינים מה אתה כותב, ואתה פוטרם במין פתגם לא מובן ודי.
אנו מדברים במי שסבור שאין עונש על העבירות, ואין שכר על המצוות, ובכל זאת אתה סבור שיש משהו שמחייב אותו לקיים את התורה, למען השם מהו אותו מחייב זה, למה אם אלוקים ציווה ורצה [בלשון עבר, איני יודע על ההווה] משהו זה סיבה שאני כיצורו שהתפתח בכוונה או במקרה אמור לעשות.
האם אתה רואה סיבה פילוסופית שרובוט תבוני [או שיבוט] שיווצר על ידי אדם יהיה מחוייב משהו ליוצרו ולא יהפך להיות יצור עצמאי עם רצונות עצמיים? האם בן שנוצר על ידי אביו מחוייב מוסרית לעשות כל ציווי שעולה בראש לאבא שלו?
מדובר כאן על הבסיס של הבסיס לכל חיובינו במצוות לפי שיטתך, ותמיהני שאינך מסביר זאת כמעט.

בשרשור אחר ראיתי שהקבלת זאת לחוקי מוסר שאנשים מקיימים מטעם עצמם ולא מטעמי שכר.
ובאמת כפי שהעירו לך שם, גם חוקי מוסר אדם נורמלי לא מקיים אותם בגלל שהם 'נכונים' אלא בגלל שהוא מרגיש לא טוב עם עצמו כשיעשה אותם [נולדנו עם מצפון, מה לעשות. היטלר כבר התלונן על כך], אבל גם אם נניח שיש לעשותם מצד אמיתיותם וערכיותם, זה נכון במשהו שאדם מקבל את זה כאמת מחייבת, אבל בנושא שלנו שים לב שאף אחד לא מבין למה יש לנו צורך למלא כל חיינו את רצונותיו של מי שייצר [או כיוונן] את הבריאה, למה זה סיבה מחייבת – לא רוצה אותנו שיהרוג אותנו, רוצה להשאיר שיתן לחיות.
[ובפרט האיסור לאבד את עצמו זה אבסורדי, הרי אם אני רוצה ליטול את חיי פירושו שהחיות בעבורי היא נטל בלבד, ואיך ציוויו אמור להיות סיבה בשבילי להימנע מכך]

הבאת כאן את ההסבר והאנלוגיה למוסר. מי שלא מקבל את קיומה של פעולה אלטרואיסטית – לבריאות (רק הייתי מתרחק ממנו גם כשכן).
אתה החלטת שבנושא שלנו אף אחד לא מבין מדוע לקיים. אם אתה מכריז בשם כל היקום – לבריאות. אבל מתברר שיש כנראה לא מעט שכן מבינים זאת. להיפך, גם אלו שמחפשים סיבות ומנפיצים סיבות לא משכנעות לדעתי פשוט לא מודעים לזה שיש להם אינטואיציה שיש חובה לקיים את צו ה' כמו חובה לקיים את המוסר. הדבר הזה לא טעון הסבר, כי הוא אינטואיציה בסיסית.
זה מה שיש לי לומר. אם יש לך שאלה קונקרטית אפשר לשאול. אם אינך מסכים – אז לא.

היי. הרב כתב לאליעזר שזו אינטואיציה בסיסית למרות שישנם שאינם מודעים לה.
א. אבל זה כן קיים בתוכם? מי אמר?
ב. לי כתב הרב שזה מקביל לשאול מדוע מה שנכון הוא נכון. האם זו תשובה שונה מהתשובה שהרב העניק לאליעזר?
ג. האנלוגיה של הרב לרמב"ם עם המשפט מה שנכון הוא נכון רק מבהיקה את אופן הנחת המבוקש של הרמב"ם. יש אדם שיקבע מה נכון עבורו ע"פ ערך מסוים שהציב לעצמו באופן שרירותי כ goal. המצוות הן אמת. ה goal שלהן אמת. אך מהו אותו goal? בלית goal (הוא המצב הקרוי בפינו "סתם") אין זה נכון.
ד. אני יכול לקבל שה goal של המצוות אינו ידוע לשכל האנושי אך אנו בטוחים בצדקת הדרך היות ומישהו גדול מאיתנו הורה לנו לצעוד בה. היינו שהיעדים השרירותיים של האדם הם שקר ואילו היעדים האלוקיים אמת שהרי הוא ברא הכול ויודע הכול. אמא יודעת מה הכי טוב לילדה. אלוקים יודע מה אמת ונכון לברואיו. אך לפי"ז לא מובן מדוע זו עבודה מאהבה.
צהריים נעימים.

אני חשוב שהסברתי היטב את עמדתי. אני פשוט לא מבין על מה הדיון. לא מקבלים? בדר גמור. מה טעם לחזור שוב ושוב?!
א. שיבדקו את עצמם ויראו את זה מצוי שם או לא. לא אני אמור לגלות לאנשים מה מצוי בהם. אבל שיבדקו ביושר ולא יילכו אחרי רושם ראשוני.
ב. לא. זו אותה תשובה.
ג. הסברתי כבר. האמת לא דורשת הסברים ומטרות. האמת היא המטרות עצמן.
ד. אתה חוזר כאן על מה שכתבתי. זה בדיוק מה שאני טוען. האהבה אינה אלא לעשות האמת מפני שהוא אמת. כך כותב הרמב"ם שהבאתי למעלה. אהבה לקב"ה אינה עניין אמוציונלי. ראה בטור 22 ובמאמרי על הרגשות בהלכה:
https://mikyab.net/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%9E%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%A4%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A8%D7%92%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94

סליחה. לא התכוונתי להרגיז.

הכל בסדר 🙂